הקבוע הכבידתי, המכונה בפי המדענים 'G הגדול', הוא אחד הקבועים הבסיסיים ביותר ביקום. ערכו קובע את עוצמת כוח הכבידה הפועל בין שני מסות המרוחקות זו מזו במרחק נתון – או, במונחים יחסותיים, את מידת העיקום שהמסה יוצרת במרחב-זמן.
למרות מאות שנים של ניסיונות מדידה מדויקים, ערכו המדויק של G הגדול עדיין אינו ידוע בוודאות. כל ניסוי חדש מניב תוצאות שונות במעט מהקודמים, כאשר ההבדלים עומדים על כ-אחד חלקי 10,000 בלבד.
לעומת זאת, קבועים בסיסיים אחרים ידועים בדיוק רב בהרבה. G הגדול נותר 'הכבשה השחורה' בתחום המדידה המדויקת, ומספק למדענים אתגר מתמשך.
מדוע כל כך קשה למדוד את G הגדול?
הבעיה העיקרית נובעת מכך שכוח הכבידה הוא החלש ביותר מבין ארבעת הכוחות הבסיסיים בטבע. בנוסף, במעבדה על פני כדור הארץ קיימת רעש רקע משמעותי הנובע מכוח הכבידה המקומי, המכונה 'g הקטן'. רגישות הניסויים מוגבלת עוד יותר בשל חולשת כוח הכבידה במעבדה.
ניסוי חדש ב-NIST – האם יפתור את התעלומה?
במחקר האחרון, מדענים ממכון NIST (המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב) השקיעו עשור בניסיון לשחזר אחת התוצאות הסותרות ביותר שהתקבלו בשנים האחרונות. התוצאות החדשות פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Metrologia.
למרבה הצער, הניסוי לא הצליח לפתור את אי ההתאמות בין המדידות השונות. עם זאת, הוא מספק למדענים עוד נקודת נתונים חשובה במאמץ המתמשך לקבוע ערך מדויק יותר ל-G הגדול.
מה הלאה?
החיפוש אחר ערך מדויק לקבוע הכבידה נמשך. מדענים ברחבי העולם ממשיכים לפתח שיטות מדידה חדשות ומדויקות יותר, בתקווה שיום אחד יפתרו את התעלומה שהטרידה אותם במשך למעלה ממאתיים שנה.