הקולוסיאום ברומא נחשף מחדש: שיפוץ היסטורי חושף את עברו הסודי

הקולוסיאום ברומא, אחד המבנים ההיסטוריים המפורסמים בעולם, עבר לאחרונה שיפוץ משמעותי בצדו הדרומי. האזור הזה היה פעם הכניסה היוקרתית של האליטה הרומית אל האמפיתיאטרון הענק, שם נלחמו גלדיאטורים עד מוות. במשך כמעט 2,000 שנות קיומו, סדרה של רעידות אדמה ופגעי זמן גרמו להרס חלקי במבנה.

בעזרת מחקר ארכאולוגי מעמיק והתערבות אדריכלית מושכלת, הושב המבנה למתכונתו המקורית לאחר מאות שנים של הזנחה. השיפוץ מספק למבקרים המודרניים תובנה מדויקת יותר כיצד שימש האזור בתקופתו המקורית.

הפרויקט התמקד בהיקף הדרומי של הקולוסיאום, תוך שחזור מפלסי הקרקע המקוריים של הקשתות החיצוניות ושחזור הקרפידין – בסיס דו-שלבי המקיף את המבנה. הריצוף החדש באזור זה מאפשר למבקרים לחוות מחדש את התחושה של התקרבות לכניסה לאמפיתיאטרון בדיוק כפי שחוו אותה הקיסרים הרומיים לפני אלפי שנים.

העבודה בוצעה על ידי משרד האדריכלות סטפנו בוארי אינטירס בשיתוף עם הפארק הארכאולוגי של הקולוסיאום. היא מבוססת על עשרות שנים של מחקר ארכאולוגי שהעמיקו את ההבנה לגבי היקפו המקורי של המבנה, שנפגע עם התפתחות העיר רומא ועם התדרדרות הטבעית של הקולוסיאום עצמו.

"הקולוסיאום לא היה ברור לגמרי לפני כן. הקיסר היה נכנס דווקא מהצד הזה. זו סיבה חשובה מאוד."

סטפנו בוארי, אדריכל

בוארי, הידוע בזכות מגדלי בוסקו ורטיקאלה המכוסים בעצים במילאנו, התייחס בעדינות לחשיבות ההיסטורית של האתר ולא הוסיף אלמנטים חדשים שיעמעמו את המבנה העתיק. "כשאתה דורך על הקרפידין, אתה מרגיש כאילו אתה בתוך המבנה, כי מה שאתה דורך עליו הוא בדיוק מה שהיה כאן לפני 2,000 שנה", אמר בוארי. "רצינו ליצור עבור כל מבקר את התחושה האמיתית של ממדי המבנה ואת הפרופורציות האמיתיות שלו."

עיקר העבודה דרש השבת אלמנטים שנעלמו מהמבנה במשך מאות שנים. רעידות אדמה וסחיפה גרמו לנזק רב לקולוסיאום, ובמיוחד בצדו הדרומי, שם נמחקו שתי טבעות הקשתות החיצוניות. העיצוב של בוארי לחידוש הקרפידין חושף מחדש את "רוחות הרפאים" של צדו האבוד של המבנה.

"החלטנו להטביע בריצוף החדש מערכת של בלוקים מלבניים מופשטים מלבן לבן שהיו ממוקמים בדיוק במקום העמודים שהוחזקו בקשתות המעברים."

"זה נועד לתת למבקרים את הרעיון שהם נכנסים, במובן מסוים, אל תוך המבנה עצמו."

סטפנו בוארי

צורת האבנים בריצוף החדש משקפת גם את צורתו של המבנה, כאשר לוחות שיש טראפזיים מיושרים בדיוק עם הכניסות הקשתיות המקיפות את האמפיתיאטרון.