מאחורי כל ניצחון: המאמץ הקולקטיבי שמביא להצלחות בשימור הסביבה

בטקס פרסי האוסקר האחרון, איימי מדיגן זכתה בפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה כאחות גלדיס המסתורית בסרט נשקים, לאחר למעלה מארבעה עשורים בעולם ההוליוודי. בנאום הזכייה שלה, היא עצרה לרגע לפני שהודה בכל האנשים שסייעו לה להגיע לאותו רגע: "היו מי שאמרו לי, 'אל תזכירי כל כך הרבה שמות, אף אחד לא מכיר אותם'" היא אמרה. "אבל זה לא רק רשימה. אלו אנשים שמשמעותיים עבורך – בלעדיהם לא הייתי כאן".

הנאום הקצר הזה היה מעין מחאה עדינה נגד הנרטיב המקובל של הצלחה, שמציג אותה לרוב כהישג של יחידים בעוד האחרים נותרים בצללים. המילים שלה הדהדו באופן מפתיע, כאילו דמותה של גלדיס עצמה חדרה דרך המסך, אחזה בלוק השיער שלה ומשכה אותו – תזכורת חדה לכך שאף ניצחון אינו שייך לאדם אחד בלבד.

טקסי פרסים חושפים את הדינמיקה הזו באופן בולט: מספר מצומצם של אנשים עומדים על הבמה עם הפרס, בעוד עשרות – לעיתים מאות – שותפים לעשייה נותרים מאחורי הקלעים או מחוץ למסגרת. שמותיהם מופיעים בקרדיטים, ארוכים לאחר שהמחיאות פסקו.

הצלחות בשימור הסביבה עוקבות אחר אותו דפוס

גם בעולם השימור, למרות תחושת ההצפה החדשותיות על נזקי הסביבה, הצלחות ממשיכות להתרחש. וכאשר הן מתרחשות, הן עושות זאת בדיוק באותה מתכונת: הודעה לעיתונות נשלחת, הכותרות מתפרסמות, הבמות מוקמות. מישהו עולה אל המיקרופון – פוליטיקאי, ידוען, מנכ"ל או פילנתרופ – ומדבר על ההישג. מישהו אחר מסביר עד כמה הרגע היסטורי. המחיאות נשמעות. המצלמות מקליטות היסטוריה. והריצה המנצחת מתחילה.

ובמקרים רבים, בדיוק כמו על הבמה באוסקר, הזרקור מופנה אל מעטים בעוד רבים אחרים – אלו שאחראים בפועל להצלחה – נותרים מחוץ לתמונה. הם עומדים בצד, לעיתים בלא נראות, כמעט בלתי נראים, לאחר שהעבודה הקשה נשאה פרי. לא תמיד כך הדבר, אך התבנית חזקה מכדי להתעלם ממנה. ובשימור הסביבה, לעיתים רחוקות מדברים על כך בגלוי – בין היתר משום שהתרבות המקצועית בתחום מצפה מאיתנו שלא לתת לכך משקל.

התפקידים שאנו ממלאים

בתחילת דרכי בתחום שימור האוקיינוסים, מנהיג בכיר ומנוסה מאוד נתן לי עצה שממשיכה ללוות אותי עד היום. שוחחנו על מסלולי קריירה – כיצד אנשים מוצאים את מקומם בתנועה רחבה ומורכבת כמו שימור הסביבה. ברגע מסוים הוא עצר ואמר משהו פשוט אך מעורר מחשבה: "בסופו של דבר אתה צריך להחליט איזה תפקיד אתה רוצה למלא, כי השפעה אמיתית מגיעה לרוב מאנשים שמתמחים בתחום מסוים ומעמיקים בו".

אז הוא הוסיף משפט שהשאיר בי רושם עמוק: "אנחנו צריכים את האנשים ש...

אנחנו צריכים את אלו שמבינים את המערכת הביולוגית לעומק, את אלו שיכולים לתכנן מדיניות שתשנה חוקים, את אלו שיגייסו כספים כדי להמשיך לפעול, ואת אלו שיעבירו את הידע הלאה לדור הבא. כל תפקיד חשוב באותה מידה, וכל אחד מהם חיוני להצלחת המאמץ המשותף."

הצלחה בשימור הסביבה – כמו בכל תחום אחר – אינה נוצרת בוואקום. היא תוצאה של עבודה משותפת, של מאמצים מצטברים ושל אנשים שמבינים שכל חלק קטן בפאזל חשוב לא פחות מהשלם. כאשר אנו מביטים בהישגים הגדולים, עלינו לזכור שלא מדובר רק בסיפור של מנצחים בודדים, אלא בסיפור של קהילה שלמה שפועלת יחדיו, לעיתים במשך שנים, כדי להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.