שלוש דמויות ששינו את השיח: מה קורה כשאנשים בוחרים באחדות במקום בפילוג

אחד הפרדוקסים המטרידים ביותר של שנת 2026 הוא זה: רוב האמריקאים מסכימים על עקרונות רבים, אך המסכים שלהם ורשתות החברתיות צועקים 'מלחמת אזרחים'. בינתיים, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר. שלושה אירועים שהתרחשו השבוע המחישו בצורה מופתית את מה שאני מאמין בו עמוקות: הרוב המכריע של האמריקאים הם אנשים הגונים, עובדים קשה, עוזרים לשכנים וגידלו ילדים — אנשים שלא נוהגים להתפרץ ברשת. הם הרוב השקט והנהדר.

בואו נקדיש רגע לשלושה קולות, בשלושה מקומות שונים. כל אחד מהם פתח משהו חדש.

יום ראשון בערב: בן סאסה ו'60 דקות'

בן סאסה, סנאטור לשעבר בן 54, גוסס מסרטן הלבלב, הופיע בתוכנית '60 דקות'. פניו היו אדומים מהתרופה הנסיונית שמאריכה את חייו בכמה שבועות או חודשים לצד אשתו וילדיו. מנחה התוכנית, סקוט פללי, שאל אותו מה באמת חשוב לו. סאסה לא היסס: 'הדבר הכי יפה שתוכלו לקרוא לי אי פעם הוא 'אבא', 'אמא', 'אוהב', 'שכן', 'חבר'. הוא דיבר בצורה מרגשת על קהילה, קשרים אנושיים והדברים הקטנים שאנו נושאים איתנו כשאנו עוזבים את העולם הזה'.

הוא ציין כי אבחנתו הסופית אינה ייחודית: 'גם אנחנו כולנו על שעון'. לדבריו, ההבנה שהזמן שלנו מוגבל אינה סיבה לייאוש, אלא רשות — רשות לדבר על הדברים הגדולים והמשמעותיים שאנו דוחים שוב ושוב. אדם עם חודשים ספורים לחיות הביט למצלמה ובחר בתקווה, בביטוי פיוטי. עצרו הכל וצפו בריאיון המלא בן 40 הדקות ב'60 דקות', או האזינו לשיחתו בפודקאסט עם רוס דות'אט מניו יורק טיימס.

יום שלישי אחר הצהריים: המלך צ'ארלס השלישי בפני הקונגרס

בגיל 77, שנתיים לאחר שהחל במסע ההתמודדות שלו עם סרטן, המלך צ'ארלס השלישי הפך למונרך הבריטי הראשון מזה 35 שנה שנושא נאום בפני מושב משותף של הקונגרס האמריקאי. הוא הביט אל אולם שהיה מריר באותה מידה כמו כל אולם אחר בתקופה האחרונה, והאיר את כל הטוב והנכון שבאמריקה — מה שעשתה ואת מה שעדיין יכולה לעשות.

הוא דיבר על ההצלה וההגנה שהעניקה אמריקה לאומות אחרות ועל ערכי הדמוקרטיה. הנה מלך ממדינה זרה, שממנה התנתקה אמריקה, מזכיר לקונגרס השבור את ההבטחה הקולקטיבית והטובה שלנו. פיוס, התחדשות ושותפות — אלו בחירות. הן עדיין זמינות. היום. שתי המפלגות עמדו יחדיו בהבעות נדירות של חיוכים ומחיאות כפיים. ניתן לצפות בנאומו המלא כאן.

יום שלישי בערב: באפלו, ניו יורק — משחק הוקי קרח

באולם הקייבנק סנטר בעיר באפלו, במהלך משחק פלייאוף NHL בין הסברי לבוסטון ברואינס, שני הקבוצות האמריקאיות התמודדו זו מול זו. בשל קרבתה של באפלו לקנדה, המנון 'אודה לקנדה' מושר לפני המשחקים. הפעם, המיקרופון של הזמרת קאמי קלון התקלקל באמצע ההמנון. ללא הוראה מוקדמת, 19 אלף צופים על אדמת ארצות הברית הרימו את קולם והמשיכו לשיר את ההמנון — למען מדינה שאנו לכאורה נמצאים בוויכוח עמה על מכסים וכבוד.

מכסי הסחר. איומי המדינה ה-51. דבר לא שרד את המגע עם אוהדי ההוקי היושבים בכיסאות מתקפלים. הם שרו למען שכניהם. כי זה מה ששכנים עושים.

התמונה הגדולה והזוהרת: סאסה הגוסס. צ'ארלס המחלים. באפלו, פשוט להיות באפלו. כולנו על שעון, אנשים. אנחנו בוחרים מה לעשות עם הזמן שלנו.

אם אתה מנכ''ל או חלק מצוות ההנהלה: בקש להצטרף לניוזלטר השבועי החדש של ג'ים, Axios C-Suite.