מאבקי ה-DEI (מגוון, שוויון והכלה) בארצות הברית הגיעו לנקודת מפנה בשנת 2023, כאשר בית המשפט העליון קבע כי תוכניות העדפה מתקנת המבוססות על גזע מפרות את החוקה. הפסיקה התבססה בין היתר על הקושי למדוד את התועלת של כיתות מגוונות ועל היעדר קריטריונים ברורים לקביעת מתי הושגה שוויון ומתי יש להפסיק תוכניות כאלה.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מטלטל את התפיסה המקובלת. על פי התיאוריה הלימודית, גיוון גזעי בכיתות אמור לקדם למידה ולהגדיל את השכר של הבוגרים. עם זאת, מחקרים מראים כי אפליה בשכר על בסיס גזע אמורה דווקא להפחית את השכר. המחברים – דיבנג'ן מיטרה, פיטר גולדר ומריה טופצ'י – פיתחו מדד חדש המצביע על כך שבוגרי בתי ספר מקצועיים שסיימו לימודיהם בכיתות מגוונות מרוויחים יותר מאחרים.

המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Marketing Research, מבוסס על ניתוח נתונים של למעלה מ-100 אלף בוגרי בתי ספר מקצועיים בארצות הברית. החוקרים מצאו כי הבוגרים שסיימו בכיתות עם גיוון גבוה יותר הרוויחו בממוצע 5% יותר מאלו שסיימו בכיתות הומוגניות. ההבדל נשמר גם לאחר נטרול גורמים כמו רקע סוציו-אקונומי, מגדר ומוסד הלימודים.

החוקרים טוענים כי ממצאיהם צריכים להוות קריאת השכמה לבית המשפט העליון ולמדינות השונות בארצות הברית. "הפסיקה משנת 2023 התבססה על הנחה שלא הוכחה – שהגיוון בכיתות אינו תורם להצלחה הכלכלית של הבוגרים", אמר מיטרה. "המחקר שלנו מראה כי הגיוון אינו רק ערך מוסרי, אלא גם מנוף כלכלי משמעותי".

כיצד נמדד הגיוון?

המחקר השתמש במדד חדשני שפותח על ידי החוקרים, המשלב נתונים על הרכב הגזעי של הכיתות, רקע סוציו-אקונומי ומגדרי. המדד אינו מסתפק במדידת אחוזי הגיוון, אלא בוחן את השפעת הגיוון על תוצאות הלמידה וההצלחה הכלכלית של הבוגרים.

לדברי החוקרים, המדד יכול לשמש כלי חשוב עבור מוסדות חינוך ומעסיקים כאחד. "אנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע לקדם מדיניות שתעודד גיוון בכיתות ובמקומות העבודה", אמרה טופצ'י. "הגיוון אינו רק נושא של צדק חברתי, אלא גם מנוף לצמיחה כלכלית".

תגובות מהשטח

ארגוני זכויות אזרח בירכו על המחקר החדש. "זהו עוד הוכחה לכך שגיוון הוא לא רק ערך מוסרי, אלא גם מנוף כלכלי", אמרה דוברת ארגון ACLU. "המחקר מראה כי מדיניות של גיוון יכולה להוביל לצמיחה כלכלית ולצמצום פערים".

מנגד, חלק מהמבקרים טוענים כי המחקר אינו לוקח בחשבון גורמים נוספים שעשויים להשפיע על השכר, כגון איכות המוסד הלימודי או תחום הלימודים. עם זאת, החוקרים הדגישו כי ניתוח הנתונים כלל נטרול של גורמים אלו.

מה צפוי בעתיד?

המחקר החדש עשוי להשפיע על מדיניות החינוך והעסקים בארצות הברית. החוקרים קוראים לבית המשפט העליון ולמדינות השונות לבחון מחדש את הפסיקה משנת 2023 לאור הממצאים החדשים. בנוסף, הם מציעים למוסדות חינוך ומעסיקים לאמץ מדיניות שתעודד גיוון בכיתות ובמקומות העבודה.

"אנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע לקדם שיח חדש בנושא גיוון ושוויון", אמר גולדר. "הגיוון אינו רק נושא של צדק חברתי, אלא גם מנוף לצמיחה כלכלית ולהצלחה אישית".

מקור: Ars Technica