פרק 4 בעונה החמישית של 'הנערים' ממשיך את המסע האפל והבלתי צפוי של הסדרה, אך הפעם עם תחושה של כובד ראש שלא תמיד מצליח להתממש. הכותבים מנסים להעביר מסרים עמוקים על סיום סדרות פופולריות, תוך שימוש בדמותו של 'התולעת' – דמות עצמית מעט מצחיקה שמשמשת כשליחה שלהם. הם מדגישים עד כמה קשה לסגור מעגל של שנים של storytelling תוך שילוב קווי עלילה מורכבים ודמויות רבות.
אבל האמת היא שהפרק הזה מרגיש כמו דרמה סבונית מתוסרטת, ולא תמיד לטובה. הומלנדר ממשיך להתקדם לעבר הפיכתו לאלוהי אמריקה החדשה, והמראה של מעריציו המאושרים מעורר אי נוחות. הסצנה שבה פיירקראקר מגלה את המשימה החדשה שלו היא אחת המרגשות ביותר בפרק – היא מוכיחה עד כמה הדמות הזו מוכנה להקריב את נשמתה האחרונה עבור הכוח. היא שוכחת כל אזהרה מהעבר, ובכך הופכת לדמות טראגית נוספת בסדרה.
הוגי מנסה להסביר לנו מה קורה בסדרה, כאילו אנחנו צריכים תזכורת. הוא מזכיר לנו שהומלנדר מחזיק בסטן אדגר, ושאם הם יקבלו את ה-V1 ראשונים, הם יצילו את אנני, קימיקו ובוטצ'ר. אם הומלנדר יקבל אותו, הוא יהיה בן אלמוות, הנגיף יהיה חסר תועלת, והם יהיו אבודים. תודה על ההסבר, הוגי. כולם בחדר הפכו לטיפשים יותר אחרי ששמעו אותו. אין לי נקודות לזכותך, ותפילה לך.
בצד השני של המתרס, סולדיר בוי נראה קצת לא בנוח עם הרעיון שמישהו יחפש את ה-V1 בפורט הרמוני. אנחנו מגלים למה כשהוא מתעמת עם העבר הקשה שלו במהלך הפרק. ג'נסן אקלס ממשיך להוכיח שהוא תוספת ראויה לעונה הזו, למרות שהיא עמוסה מדי בקווי עלילה. הוא מביא איתו נוכחות כובשת ויכולת להעביר רגשות ללא מילים – משהו שחסר לא מעט דמויות אחרות בסדרה.
רוב הדמויות מגיעות לפורט הרמוני, מקום שמזכיר לנו טרופס ידוע: המקום האפל שמגביר את הצד האפל שבתוכנו. בין אם זה מלון אוברלוק מ'הניצוץ', בית חולים נטוש שבו אחים הופכים לאויבים בסדרה 'על טבעי', אנחנו מכירים את התבנית: הדמויות הופכות לאכזריות ולא מאופיינות, עד שמישהו מצביע על הבעיה ומציע פתרון ברגע האחרון. והפעם זה כמעט נגמר בלא טוב.
לסיום, ריאן בסדר. אם אתם תוהים מה קרה לו מאז הפרקים הקודמים, הוא מסתתר ומנסה ליצור קשרים עם אנשים. אבל האם זה מספיק כדי להציל את העונה האחרונה של 'הנערים'? נראה שיהיה צריך עוד כמה פרקים כדי להחליט.