מחקרים חדשים מצביעים על קשר מפתיע בין חיסונים שגרתיים לבין הפחתת הסיכון לדמנציה, כולל מחלת האלצהיימר. חיסונים נגד שפעת עונתית, נגיף RSV, טטנוס, דיפתריה, שעלת (Tdap), זיהומים פנאומוקוקליים, דלקת כבד A ו-B, טיפוס ועוד נמצאו קשורים לסיכון נמוך יותר למחלת האלצהיימר.
אחד הקשרים החזקים ביותר נצפה בחיסון נגד שלבקת חוגרת, כאשר נתונים נוספים ממשיכים להצטבר. עם זאת, החוקרים עדיין מתקשים להסביר את המנגנון שבו חיסונים המכוונים למחוללים ספציפיים מגנים על המוח מפני התדרדרות קוגניטיבית.
השערה חדשה מציעה הסבר מפתיע: החיסונים עשויים להגן על המוח באמצעות 'חסינות מאומנת' — תהליך שבו מערכת החיסון, שבעבר נחשבה לחסרת יכולת למידה, למעשה 'נאמנת' להתמודד עם זיהומים עתידיים. אם ההשערה תאושש, היא עשויה לשפוך אור חדש על תפקוד מערכת החיסון ועל דרכים חדשות לטיפול או מניעה של דמנציה.
תיאוריית החסינות המאומנת
ידוע כי חיסונים פועלים על ידי הכנת מערכת החיסון לזיהומים ספציפיים. הם מציגים לתאי T ו-B, האחראים על זיהוי פתוגנים, גרסאות מוחלשות או חלקים מזהים שלהם, כך שמערכת החיסון תוכל לזהות ולהתמודד עימם בעתיד.
עם זאת, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שחיסונים מסוימים עשויים להשפיע גם על תאי מערכת החיסון המולדת, כמו מקרופאגים ותאי דנדריט, ולגרום להם לפתח 'זיכרון חיסוני'. תהליך זה, המכונה 'חסינות מאומנת', מאפשר למערכת החיסון להגיב ביתר יעילות לזיהומים חוזרים ולהפחית דלקות כרוניות, שעשויות לתרום להתפתחות דמנציה.
אם התיאוריה תאושש, היא עשויה להוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות למניעת דמנציה באמצעות חיסונים קיימים או חדשים, תוך הרחבת היתרונות הבריאותיים המוכחים שלהם.