מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת מיזורי-קנזס סיטי ואוניברסיטת אריזונה חושף מגמה מטרידה: מאז שנת 2005, נפל מספר המילים שאנו אומרים בקולו לבני אדם אחרים ב-28%. הממצאים מצביעים על כך שהמגמה רק החריפה בעקבות מגפת הקורונה, כאשר חיי היומיום הפכו דיגיטליים יותר ויותר.

החוקרים ניתחו נתונים מ-22 מחקרים שונים, שבהם השתתפו למעלה מ-2,000 אנשים שהקליטו את שיחותיהם היומיומיות. בשנת 2005, ממוצע המילים שאדם אמר ביום עמד על 16,632 מילים. עד שנת 2019, המספר הזה צנח באופן דרמטי, כאשר ההרגלים החברתיים השתנו בעקבות המעבר להזמנות דרך אפליקציות, עלייה בשימוש בהודעות טקסט והפיכת חיינו למרחבים מקוונים.

החוקרים מציינים כי המגמה הזו לא רק נמשכת, אלא אף מתעצמת בעקבות המגבלות החברתיות וההסתגרות שהוטלו במהלך מגפת הקורונה. השימוש הגובר ברשתות חברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות החליף חלק ניכר מהאינטראקציות האנושיות הישירות, והביא לירידה נוספת בהיקף השיחות היומיומיות.

השלכות חברתיות ותרבותיות

הירידה בהיקף השיחות משפיעה לא רק על הדרך שבה אנו מתקשרים, אלא גם על התרבות והחברה שלנו. מחקרים קודמים הראו כי שיחות פנים אל פנים תורמות לבריאות הנפשית, ליצירת קשרים עמוקים יותר ולהפחתת תחושת הבדידות. כאשר אנו מדברים פחות, אנו מאבדים חלק מהאלמנטים החשובים הללו, מה שעלול להשפיע על רווחתנו הכללית.

החוקרים ממליצים להיות מודעים למגמה זו ולנסות לשלב יותר אינטראקציות אנושיות ישירות בחיי היומיום, בין אם באמצעות שיחות טלפון, מפגשים אישיים או פעילויות חברתיות. הם מדגישים כי למרות הנוחות שבשימוש בטכנולוגיה, חשוב לא לאבד את היכולת לתקשר באופן מילולי ובאופן אנושי.

מקור: The Verge