מכ"ם מזג האוויר חושף את התפשטות השריפות המהירה בקליפורניה

שריפת קמפ פייר בשנת 2018 הייתה השריפה הקטלנית וההרסנית ביותר בתולדות קליפורניה. היא התפשטה במהירות חסרת תקדים, מונעת על ידי רוחות חזקות ודלק יבש, אך גם בשל תופעה המכונה 'זריקת גחלים למרחקים ארוכים' – נשיאת גחלים בוערים למרחקים גדולים והתלקחות מחדש של שריפות חדשות במורד הרוח.

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Geophysical Research: Atmospheres מציג לראשונה תיאור מפורט של התנהגות זריקת הגחלים במהלך שריפה קיצונית זו. באמצעות נתוני מכ"ם דופלר ותצפיות לוויין, החוקר ניקולס לארו מצליח לזהות אירועי זריקת גחלים המתרחשים 5-10 ק"מ לפני חזית השריפה, המתמזגים במהירות לקווי אש חדשים. ממצאים אלו מראים כי זריקת הגחלים אינה אקראית, אלא מתרחשת באזורים מאורגנים המושפעים מדינמיקת העשן ורוחות הסביבה.

התוצאות מצביעות על כך שמכ"ם מזג אוויר יכול לזהות בזמן אמת אזורים בהם מתרחשת נשיאת גחלים ולנבא את התפשטות השריפה המונעת על ידי תופעה זו. גילוי מוקדם שכזה עשוי לשפר משמעותית את מערכות ההתרעה מפני שריפות מהירות ומסוכנות.

תובנות מפתח מהמחקר

• זריקת גחלים למרחקים ארוכים: התפשטות השריפה בקמפ פייר נבעה לא רק מרוחות חזקות, אלא גם מנשיאת גחלים למרחקים של עד 10 ק"מ לפני חזית האש.
• אזורים מאורגנים: זריקת הגחלים התרחשה באזורים בעלי מבנה מוגדר, שנוצרו כתוצאה מדינמיקת העשן ורוחות הרקע.
• יכולת חיזוי בזמן אמת: מכ"ם מזג אוויר מסוגל לזהות אזורי סיכון בזמן אמת, מה שמאפשר שיפור משמעותי במערכות ההתרעה.

תמונות ממחקר: עדות חזותית להתפשטות השריפה

(א) חתך רוחב של עשן השריפה בקמפ פייר כפי שנצפה במכ"ם, המציג זרימות עולות מובחנות (חצים לבנים) ואזורי נפילת אפר (חץ כחול מקווקו). נקודות כחולות מלאות מייצגות שריפות חדשות שהתלקחו תוך 10 דקות ממועד המדידה במכ"ם.

(ב) מפה המציגה את עוצמת ההחזר המקסימלית במכ"ם ואת גבולות השריפה. הקו השחור המקווקו מסמן את גבולה המזרחי של העיר פארדייז, קליפורניה.

מחקר זה מראה כי שילוב של נתוני מכ"ם ותצפיות לוויין יכול לספק תובנות חדשות על מנגנוני התפשטות של שריפות קיצוניות, ולסייע בהגברת המוכנות והתגובה לאירועים שכאלו.

ציטוט: Lareau, N. P. (2026). Plume-coupled long-range spotting drove the explosive spread of the 2018 Camp Fire. Journal of Geophysical Research: Atmospheres, 131, e2025JD045798. https://doi.org/10.1029/2025JD045798