אמי לנקר, מייסדת ומנכ"לית מרכז העבודה המאושרת, חושפת בספרה החדש "לחיים מאושרים יותר ביום שני" חמישה עקרונות מפתח להפחתת לחץ בעבודה ולהגברת שביעות הרצון. לנקר, שסייעה ללמעלה מ-100,000 מנהיגים וצוותים, כולל כאלה בחברות פורצ'ן 100, מציעה גישה חדשה לניהול מוצלח ומאושר יותר.

עם למעלה מ-25 שנות ניסיון בניהול, כולל עשור בתפקידי הנהלה בכירים, למדה לנקר ניהול באוניברסיטת ייל, נוירו-מדע במכון NeuroLeadership וטיפול בלחץ בבית הספר לרפואה בהרווארד. היא עורכת מדי שנה את מחקר העבודה הלאומי "מצב הלחץ והשמחה בעבודה" ומארחת את הפודקאסט "פחות לחץ, יותר שמחה".

הספר מציג רעיון מרכזי: תחושת ההצפה בעבודה נובעת לא ממגבלותינו האישיות, אלא מעיצוב העבודה עצמה. ברגע שנלמד לזהות ולהגיב לסוגי הלחץ השונים – במקום להאשים את עצמנו – נוכל להרגיש טוב יותר ולהצליח יותר בו זמנית.

עקרונות המפתח להפחתת לחץ בעבודה

1. העבודה עצמה היא הבעיה

אם אי פעם התעוררתם ביום שני מותשים או ביליתם את ערב ראשון בברכות עצמכם לקראת השבוע הקרוב, אל תאשימו את עצמכם. הבעיה היא לא אתם – הבעיה היא העבודה. ובמיוחד, הבעיה היא האופן שבו הלחץ מוטמע במבנה העבודה המודרנית.

הלחץ בעבודה נמצא בעלייה, מעורבות העובדים בירידה, ורווחתם נפגעת. העלות הכלכלית העולמית של לחץ בעבודה מוערכת ב-8.9 טריליון דולר בשנה. אך מעבר להשפעה הכלכלית, אנחנו משלמים מחיר אישי: בריאותנו הפיזית, הנפשית והרגשית נפגעת.

לנקר עצמה חוותה שחיקה קשה פעמיים, חוויה שהובילה אותה לחקור לעומק את נושא הלחץ בעבודה. היא ביצעה מחקר לאומי מקיף שכלל למעלה מ-150 ראיונות ופגישות קבוצתיות עם מנהיגים וצוותים בתעשיות שונות. ממצאיה היו ברורים: הלחץ פוגע באופן שיטתי בהצלחה, ואילו השמחה היא חלק מהפתרון.

הלחץ אינו מחיר ההצלחה – הוא הגנב הגונב אותה. אנשים אינם שבורים. המערכת היא זו שבורה. עם זאת, ארגונים רבים עדיין מטפלים בלחץ כבעיה אישית של חוסן במקום כבעיה של עיצוב העבודה. שום הכשרה בניהול זמן לא תוכל לפצות על מערכת שמייצרת לחץ בקצב מהיר יותר ממה שאנשים מסוגלים להתאושש ממנו.

2. גם לאנשים וגם לארגונים יש סיפורי לחץ

אם ברצוננו לשנות את יחסינו ללחץ, עלינו להסתכל בכנות על התפקיד שהוא ממלא בחיינו ובחיי העבודה שלנו. כולנו נושאים עימנו אמונות לגבי הלחץ – מה הוא אומר, מדוע הוא מופיע וכיצד עלינו להגיב אליו. חלק מהסיפורים הללו הועברו לנו ממשפחות או ממקומות העבודה, ואחרים נוצרו על ידינו.

סיפורים אלה פועלים ברקע, מעצבים את בחירותינו מבלי שאנו מודעים לכך. רבים מהם מיושנים. הם מספרים לנו שהלחץ הוא סימן לחולשה, שדחיפות היא סימן לחוזקה, ושכולם אחרים מתמודדים טוב יותר. ארגונים רבים עדיין מאמצים גישה זו, ומעבירים אותה לעובדיהם.

הפתרון? להכיר בסיפורים אלה, לבחון אותם מחדש ולשכתב אותם. במקום לראות בלחץ אויב, ניתן לראות בו אות אזהרה או הזדמנות לצמיחה.

מקור: Fast Company