ביקורת על 'מחוץ לקמפוס': רומן הוקי מתוק ולא סוער

הסדרה החדשה של פריים וידאו, 'מחוץ לקמפוס', היא רומן הוקי קליל ומתוק שלא מתחרה ב'יריבות לוהטת', אך מצליח ליצור סיפור עצמאי ומרגש. בניגוד לסדרה האחרת, שזכתה להצלחה עצומה בזכות הכימיה הסקסית בין השחקנים והדרמה הרגשית, 'מחוץ לקמפוס' מציעה גישה שונה: טון קליל יותר, סיכונים נמוכים יותר ונושאים פחות נועזים.

הסדרה, שזכתה לחידוש לעונה שנייה עוד בפברואר, עוקבת אחר חיי האהבה של קבוצת הוקי בקולג' בדיוני במסצ'וסטס. העונה הראשונה מבוססת על הספר 'The Deal' מאת אלה קנדי משנת 2015, ומציגה את סיפורו של קפטן הקבוצה, גארט גרהאם (בבימויו של בלמונט קמלי), ושל סטודנטית למוזיקה, חנה וולס (אלה ברייט).

גארט, בנו המוכשר של שחקן NHL לשעבר (סטיב האווי), כבר נבחר על ידי קבוצת הבוסטון ברואינס, מה שהופך אותו לסלבריטי בקמפוס שבו קבוצת ההוקי זוכה למעמד כמעט אלוהי. חנה, לעומתו, עובדת בשלושה עבודות בשכר מינימום ומתמודדת עם קיצוץ במלגה במחלקה למוזיקה קלאסית. היא לא אוהבת הוקי, רואה בו ספורט אלים מדי ומאמינה שהקבוצה מקבלת יתרונות מיוחדים בקמפוס. (ולא, היא לא לגמרי טועה.)

לאחר מפגש מביך ביניהם, השניים מוצאים את עצמם נגררים שוב ושוב לאותו מסלול. גארט אף נאלץ ללמוד סוף סוף את שמה. בהמשך, הם מגיעים לעסקה: חנה תעזור לגארט לעבור את שיעורי הפילוסופיה, ובתמורה הוא יתחזה להתאהב בה מול החבר האמיתי שלה, סולן להקת רוק אימו (ג'וש היוסטון). (שהעניין שלו בחנה מתעורר רק כאשר היא נראית עם מישהו אחר הוא רק אחד מסימני האזהרה הרבים לגבי הדמות הזו.)

מה שקורה בהמשך יהיה מוכר למעריצי הז'אנר הרומנטי: מערכת היחסים העסקית של גארט וחנה הופכת לחברות אמיתית, ולאחר מכן למשהו רומנטי יותר. למרות שהדינמיקה ביניהם מוכרת – הנה, שוב: ברונטית שאפתנית ופרפקציוניסטית ונער עם תלתלים אלימים שסובל מבעיות משפחתיות – היא נוטה יותר לצד המתוק מאשר לסקסי. אפילו הסצנות האינטימיות (שיש לא מעט מהן) לא יוצרות הרבה חום, והקשר הרגשי האמיתי בין השניים הוא שמניע את הסיפור קדימה.

למרות שהוא מבוגר מהדמות שהוא אמור לגלם, קמלי בן ה-28 מצליח להעניק לדמותו של גארט קסם של בחור אחלה מפרטריות.