הדמוקרטיה הליברלית בעולם מתמודדת כיום עם מתקפות חוזרות מצד כוחות אנטי-דמוקרטיים, המנצלים כלים חוקיים לכאורה כדי לשנות את כללי המשחק. במדינות כמו ארצות הברית, למשל, המפלגה הרפובליקנית בראשות הנשיא לשעבר ביצעה מניפולציות בגבולות המחוזות באמצע מחזור בחירות, תוך הפרה של נורמות דמוקרטיות בסיסיות. פעולה זו הייתה חוקית מבחינה פורמלית, אך אנטי-דמוקרטית במהותה.
התגובה הדמוקרטית לא הגיעה מצד אנשי שמאל שקרעו את בגדיהם בזעם, אלא מצד מנהיגים כמו גווין ניוסום מקליפורניה ואביגייל ספנברגר מווירג'יניה, שהחליטו לנקוט בצעדים תקיפים נגד המניפולציות בגבולות. הם ביצעו נגד-מניפולציות (counter-gerrymandering), אסטרטגיה שמטרתה לשמור על איזון פוליטי באמצעות שינויי גבולות מחוזות באופן פרופורציונלי.
אסטרטגיה זו אינה רק תגובה נקודתית למתקפה, אלא חלק ממסגרת רחבה יותר של דטרנסיה קלאסית: כדי לשמור על שלום דמוקרטי, יש להיערך למלחמה. המשמעות היא שאין מקום לוויתורים חד-צדדיים או לניסיונות להעמיד פנים שהכל תקין, אלא לפעולה נחרצת שתאזן את הכוחות הפוליטיים.
אחד הצעדים הנחוצים ביותר הוא הרחבת בית המשפט העליון. הצעד הזה נתפס לעיתים כפולמוסי, אך הוא מהווה חלק ממאבק כולל לשמירה על עצמאות הרשות השופטת ולמניעת ניצול לרעה של רוב פוליטי זמני. הרחבה כזו תאפשר למוסדות הדמוקרטיים להתמודד עם ניסיונות עתידיים לשנות את כללי המשחק לטובת צד פוליטי מסוים.
המסר ברור: הדמוקרטיה הליברלית אינה יכולה להרשות לעצמה להיות נאיבית. היא חייבת לאמץ אסטרטגיות תקיפות כדי להגן על עצמה, בין אם באמצעות שינויי גבולות מחוזות, הרחבת בתי משפט או כלים אחרים שיבטיחו הגינות פוליטית. אם אתם מחפשים שלום, הכינו את עצמכם למלחמה — זו הדרך היחידה להבטיח שהדמוקרטיה תשרוד.
מה ניתן לעשות?
- תמיכה במנהיגים דמוקרטיים שמאמצים אסטרטגיות תקיפות להגנה על מוסדות הדמוקרטיה.
- קידום רפורמות במערכת הבחירות, כמו שינויי גבולות מחוזות שוויוניים יותר או הגברת השקיפות בהליכי בחירות.
- הגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההגנה על הדמוקרטיה מפני ניסיונות ערעור מוסדיים.
- תמיכה בהרחבת בית המשפט העליון כאמצעי להגבלת כוחו של רוב פוליטי זמני.
הדמוקרטיה אינה מובנת מאליה. היא דורשת מאמץ מתמיד, ואסטרטגיות תקיפות הן חלק בלתי נפרד מהגנה עליה.