חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה סטייט פיתחו פלטפורמת חיסון חדשנית המבוססת על ננו-חלקיקים טבעיים, המציעה הגנה רחבה מפני נגיפי שפעת שונים. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת ACS Nano, מראים כי החיסון החדש עשוי להוות בסיס לחיסון אוניברסלי נגד שפעת.

במחקר נעשה שימוש בננו-חלקיקים טבעיים המכונים אקסוזומים (EVs), אשר שימשו כפלטפורמה להצגת מספר רב של המוגלוטינינים (HAs) של נגיפי שפעת אנושיים ועופות, במצב הפוך על פני שטח הננו-חלקיקים. שיטת הצגה זו מאפשרת למערכת החיסון לזהות את החלק השמור של הנגיף, המכונה HA stalk, ובכך להשרות חסינות חוצת-זנים תוך הימנעות מהחלק המשתנה ביותר (HA head), אשר לרוב גורם לחסינות ספציפית לזן.

בניסוי בעכברים נבחנו תגובות חיסוניות תאית ורירית בעקבות החיסון המבוסס על מספר רב של HAs מוצגים על גבי האקסוזומים. החוקרים גילו כי חיסון זה מציע הגנה מלאה מפני זנים קטלניים של שפעת, כולל H7N9 ו-H5N1, אשר נחשבים למסוכנים ביותר לבני אדם.

מדוע חיסון זה שונה מקודמיו?

מרבית החיסונים נגד שפעת הניתנים כיום מופנים לחלק המשתנה של הנגיף, מה שמגביל את יעילותם לזנים ספציפיים. לעומת זאת, החיסון החדש מתמקד בחלק השמור של הנגיף, אשר נוטה פחות להשתנות בין הזנים השונים. בנוסף, שיטת ההזרקה דרך האף (חיסון רירי) מאפשרת הגנה ישירה בדרכי הנשימה, שם מתחיל הנגיף את חדירתו לגוף.

«נגיף השפעת הוא ערמומי. הוא התפתח כדי להתחמק ממערכת החיסון על ידי הסתרת המבנים השמורים שלו, מה שהופך אותם לפחות אימונוגניים», אמר באו-ג'ונג וונג, מחבר המחקר הבכיר ופרופסור במכון למדעי הביורפואה באוניברסיטת ג'ורג'יה סטייט. «תוצאות המחקר מראות כי הצגת HA במצב הפוך היא אסטרטגיה חכמה יותר להשראת חסינות מגנה כנגד החלק השמור של הנגיף. במקביל, האקסוזומים הם פלטפורמה ביולוגית מתאימה למתן חיסונים ריריים».

החוקרים הדגימו כי חיסון מרובה HAs על גבי האקסוזומים הביא ליצירת נוגדנים חוצי-זנים כנגד החלק השמור של הנגיף, כמו גם לתגובות חיסוניות תאיות חזקות ומאוזנות בין סוגי התאים Th1 ו-Th2.

«חיסון דרך האף עם מספר רב של HAs מוצגים על גבי האקסוזומים סיפק הגנה מלאה מפני הדבקות קטלניות בזנים שונים של שפעת», אמרה ונדינג ז'ו, מחברת המחקר הראשונה ופרופסורית-עוזרת במחקר במכון למדעי הביורפואה.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות (NIAID) של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH).

הממצאים פורסמו בכתב העת ACS Nano ומהווים צעד משמעותי בפיתוח חיסונים אוניברסליים נגד שפעת, אשר עשויים לסייע במניעת מגיפות עתידיות.