טאן פרנס, מעצב האופנה והכוכב של סדרת הריאליטי המצליחה ״קוואר איי״ בנטפליקס, הפך תוך זמן קצר לאחד השמות המוכרים ביותר בעולם הבידור. לאחר עשר עונות שבהן שימש כמומחה האופנה של התוכנית, שהסתיימה בינואר האחרון, הוא כבר עסוק בפרויקטים חדשים – ביניהם העונה השנייה של הסדרה ״Deli Boys״ בהולו, הסרט ״Clashing Through the Snow״ באמזון MGM, ההצגה ״The P Word״ בלונדון והסדרה הדיגיטלית החדשה שלו, ״הומוריסטים מכובדים״ (Honorable Gays), אותה הוא מפיק יחד עם רוב אנדרסון ואריק סדינו.

״אני עובד מצוין כשחקן בלהקה, זו ההעדפה שלי״, אמר פרנס בראיון ל-TheWrap. ״אני אוהב לעבוד עם אנשים יותר מאשר לבד. אני נהנה מהאינטראקציה עם אחרים וזה כיף יותר. לכן, כשיצרתי פרויקט עצמאי דרך חברת ההפקה שלי, היה קל מאוד לעשות אותו לבד. אבל בחרתי שלא.״

פרנס הסביר מדוע בחר דווקא באנדרסון וסדינו: ״אהבתי את העבודה של שניהם. אריק היה פשוט מצחיק באופן מופלג, ואת רוב אני מכיר כבר שנים – הוא עושה סיכומי סרטים משנות ה-90 וה-80 ומסביר כמה העלילות היו לא הגיוניות. שניהם היו כבר חביבים עליי, אז הרגשתי שזו בחירה טבעית.״

לצד הצלחתו ב״קוואר איי״, פרנס היה חלק מהצוות שכלל גם את אנטוני פורובסקי, קראמו בראון וג'ונתן ואן נס, וכן מהספיישל המיוחד ״We're in Japan״. למרות ההצלחה העצומה – ״אחת מתוכניות הריאליטי המצליחות בהיסטוריה״, כפי שהוא מגדיר אותה – הוא מודע לכך שהעולם עדיין לא תמיד פתוח ליוצרים קווירים ולקבוצות מיעוט.

״לאחר תשע שנים הרגשתי שאנחנו חלק מהמיינסטרים. זכינו בכל פרס אמי אפשרי, התוכנית הייתה להיט עולמי והארוכה ביותר בנטפליקס. היה אמור להיות ברור שאנחנו מוגנים, אבל המציאות מראה אחרת. בסופו של דבר, אנחנו עדיין כישרונות קווירים, כישרונות קווירים ממוצא זר. אין שום ערובה להצלחה״, אמר פרנס.

הוא הוסיף כי כשהתוכנית עלתה ב-2018, נראה היה שיש תקווה לתוכניות קוויריות ייחודיות – תוכניות עם אנשים צבעוניים, לא בינאריים, מלכות דראג. ״הרגיש כאילו יש תקווה חדשה לתוכן לא סטנדרטי. אבל בשנים האחרונות, בעיקר מאז הקורונה, התעשייה השתנתה. הם מנסים לעשות תוכן שיהיה קל למכירה – כמה שיותר לבן, כמה שיותר הטרוסקסואלי. זה לא מייצג את הרבים, ואנשים מתחילים להתרחק מפלטפורמות הסטרימינג כי הן כבר לא מייצגות את המגוון האמיתי.״

״התעשייה עוברת תקופה קשה. הם עושים מה שהם חושבים שימכור, אבל הצופים כבר לא מרוצים. הם רוצים לראות את עצמם על המסך, ולא רק גרסה מיושרת ומוחלקת של המציאות.״
מקור: The Wrap