טאקר קרלסון, מגיש הטלוויזיה והפרשן הפוליטי, טען בראיון נרחב לניו יורק טיימס כי החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפתוח במלחמה באיראן נבעה מלחצים מצד קבוצת יועצים ודמויות משפיעות, וכי טראמפ היה נתון להשפעתם יותר מאשר קיבל החלטות עצמאיות.
קרלסון אמר כי ההחלטה על המלחמה הייתה "מקושרת לסדרת אירועים שנראו מנותקים זה מזה, אך כולן סובבות סביב אלימות". הוא הוסיף כי לדעתו, הנשיא היה "יותר בן ערובה מאשר קובע החלטות ריבוני" בקרב קבוצת השפעה שכללה את רופרט מרדוק, מארק לוין ושון האניטי.
לטענת קרלסון, הקבוצה הזו "דחפה את הנשיא לפעולה, תוך הבטחה כי יהפוך לדמות היסטורית, יציל ויגאל את ישראל או משהו דומה". הניו יורק טיימס ציין כי האניטי ולוין הכחישו את הטענות, בעוד מרדוק לא הגיב לבקשות לתגובה.
במהלך הראיון הדגיש קרלסון כי הוא מזה עשור מנסה להזהיר את טראמפ מפני הלחצים לפתוח במלחמה באיראן, בשל הלחץ הרב שהופעל עליו, כמו על נשיאים רבים לפניו, לבצע שינויי משטר במדינה זו.
הוא ציין כי "מבוסס על ניסיוננו במדינה קטנה בהרבה, עיראק, מדובר במשימה קשה מאוד, שאינה מובילה בהכרח למקום הרצוי, ואינה טובה לארצות הברית". קרלסון הוסיף כי טראמפ היה מודע לכך.
קרלסון אמר כי הוא היה "מבולבל מאוד" ו"מאוד מוטרד" מההחלטה לפתוח במלחמה, עובדה שהביאה אותו להביע חרטה על תמיכתו בטראמפ לקראת מערכת הבחירות ב-2024. לדבריו, "לא מדובר בנאמנות לאיראן, אלא בכך שחשבתי שזה יהיה נורא עבור ארצות הברית, ואכן כך היה, אפילו גרוע ממה שדמיינתי. אך יכולתי לראות בדיוק לאן הדברים הולכים".
לטענתו, הוא שוחח רבות עם הנשיא בחודש יוני האחרון, כאשר טראמפ החל ביוזמה להפצצת תוכנית הגרעין האיראנית, שהייתה למעשה "פתיחת התותחים" במאמץ לשינוי משטר. "הוא ידע זאת. אמרתי לו זאת. צ'ארלי קירק אמר לו זאת. ביצענו זאת, יצאנו, ובחודש ינואר היה ברור שמתקדמים לכיוון שאליו אנחנו נמצאים כעת, ואני נחרד לגמרי".
קרלסון ציין כי הנשיא "לא עשה כל מאמץ" לשכנעו לשנות את עמדתו בנושא המלחמה.
בחודש פברואר האחרון, ארצות הברית וישראל פתחו במתקפות נגד איראן, שכללו הריגת בכירים במשטר, בהם המנהיג העליון עלי חמינאי, קציני צבא ומודיעין, ומעל 100 בני אדם, רובם ילדים בבית ספר יסודי. שתי המדינות ממשיכות להתעמת על השליטה במצר אורמוז, בעוד מחירי הדלק בארה"ב מזנקים.