מחקר חדש: למידה מחודשת של דיבור לאחר שבץ או פגיעת מוח תלויה בחושים ולא רק בתנועה

למידה מחדש של דיבור תלויה בחושים ולא בתנועה בלבד

מחקר חדש מאוניברסיטת ייל מפריך את ההנחה המקובלת ולפיה למידה מחדש של דיבור לאחר שבץ מוחי או פגיעת מוח נשלטת בעיקר על ידי אזורי המוח המוטוריים. ממצאי המחקר מראים כי הזיכרון המוטורי של דיבור נשען בעיקר על תהליכים חושיים, בעיקר שמיעה ומישוש, ולא רק על תנועת השרירים.

איך מתרחשת למידה מחדש של דיבור?

ללימוד שפה חדשה או ללמידה מחדש של דיבור לאחר שבץ נדרשת תיאום עדין של תנועות הנשלטות על ידי רשתות עצביות במוח. מערכת החישה האורופציאלית (המעבירה מידע כמו מגע ומיקום של השפתיים, הלשון, הלסת והפנים) ומערכת המוטוריקה (השולטת בתנועת השרירים בזמן ובצורה הנכונים) מעורבות בתהליך זה.

מחקר חדש שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences בראשות חוקרים ממרכז המחקר ללימודי ילדים באוניברסיטת ייל, נישאנט ראו ודייוויד אוסטרי, מראה כי שמירת הזיכרון של תנועות דיבור חדשות תלויה בעיקר בתהליכים חושיים ולא בתהליכים מוטוריים.

ממצאים מפתיעים: הסתמכות על חושים ולא על מוטוריקה

המחקר מצביע על כך ששיפור תהליכי עיבוד הדיבור והכרה קולית עשוי להתבסס על שילוב אותות חושיים (שמיעה ומישוש) בצורה מפורשת יותר. "ממצאים אלו מראים כי הזיכרון המוטורי של דיבור נשען על פלסטיות באזורי החישה במוח, אשר חיונית ללמידה ושימור תנועות דיבור חדשות", מסביר ראו.

עבודה זו עשויה להשפיע על שיטות שיקום ועל פיתוח טכנולוגיות נוירולוגיות חדשות, תוך הצבעה על קליפת החישה כמטרה פוטנציאלית לשיקום לאחר שבץ או פגיעת מוח הפוגעות בדיבור. בנוסף, הממצאים עשויים לסייע בשיפור ממשקי מוח-מחשב על ידי הדגשת חשיבות הפעילות הקורטיקלית החושית בשליטה בתנועה.

"המחקר שלנו מאתגר את ההנחה כי זיכרונות דיבור חדשים תלויים אך ורק בשינויים באזורי המוח המוטוריים. במקום זאת, הוא מדגיש את חשיבות השינויים באזורי השמיעה והמישוש במוח בעיצוב הדרך שבה אנו לומדים לדבר".

שיטת המחקר: שינוי דיבור בזמן אמת וחסימת פעילות מוחית

צוות המחקר השתמש במודל ניסיוני שבו דיבור המשתתפים שונה בזמן אמת והושמע להם דרך אוזניות, מה שהוביל ללמידה מחדש של דיבור. החוקרים השתמשו בגירוי מגנטי מוחי חוצה גולגולת (TMS), טכניקה לא פולשנית שיכולה להפריע באופן זמני לפעילות עצבית, באחד משלושה אזורים חשובים הקשורים לדיבור: קליפת השמיעה, קליפת המישוש או קליפת המוטוריקה.

לאחר 24 שעות נבדקה יכולתם של המשתתפים לזכור את השינויים בדיבור. כאשר הופרעה פעילות בקליפת החישה (שמיעה או מישוש), המשתתפים התקשו לשמור על השינויים החדשים בדיבור. לעומת זאת, הפרעה בקליפת המוטוריקה לא השפיעה על הזיכרון המוטורי.

"נוירו-מדע המוטוריקה התמקד באופן מסורתי באזורי המוח המוטוריים הקדמיים כמניעים העיקריים של תנועה. מחקר זה משנה את התפיסה הזו בכך שהוא מראה כי למידה מוטורית אנושית היא בעיקרה חושית באופייה".

המחקר פורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences ומומן על ידי אוניברסיטת ייל.