קווין וורש: מי יהיה יו״ר הפדרל ריזרב שיגן על עצמאותה מול לחצי הממשל?

הסנאט האמריקני צפוי לאשר בקרוב את מינויו של קווין וורש לתפקיד יו״ר הפדרל ריזרב, ובכך להפכו לאחד מבכירי הבנקים המרכזיים החזקים בעולם. אולם במהלך שימועי האישור בסנאט באפריל, עלתה שאלה מכריעה: האם וורש יהיה ״בובה של הנשיא״? שאלה זו משקפת את הלחצים הכבדים שהנשיא דונלד טראמפ מפעיל על הבנק המרכזי להורדת ריבית, תוך ביקורת מתמדת על יו״ר הפדרל ריזרב הנוכחי, ג׳רום פאואל.

וורש עצמו עבר גלגול מקצועי מרשים: בעברו היה 'נץ' במדיניות מוניטרית, שתמך בהעלאת ריבית כדי לבלום אינפלציה ונקט עמדה ביקורתית כלפי סמכויות החירום שניתנו לפדרל ריזרב לאחר משבר 2008. כיום, לעומת זאת, הוא תומך בהורדת ריבית – בדיוק מה שטראמפ דורש כדי לדרבן צמיחה כלכלית. בנוסף, וורש ספג ביקורת על קשריו הענפים עם המגזר הפיננסי, שם עבד בעבר. סנאטורים דמוקרטים, בהם אליזבת וורן, הצביעו על ניגודי עניינים פוטנציאליים הנובעים מנכסיו שלא דווחו, אף שבתיאוריה הם יופרדו במסגרת הסדרי האתיקה הממשלתיים.

כחוקרים המתמחים בבנקים מרכזיים ובפוליטיקה פיננסית, אנו מבינים מדוע עולות שאלות לגבי אמינותו של וורש. עם זאת, אנו סבורים שברגע שיאושר לתפקיד, עברו הפיננסי עשוי דווקא לחזק את נטיותיו ה'נציות' הקודמות – וכך להגביר את עצמאותו מטראמפ בנושאי אינפלציה וריבית.

הכוח האדיר של הפדרל ריזרב

אם יאושר, וורש יוביל את הפדרל ריזרב – מוסד בעל השפעה עצומה על הכלכלה האמריקנית. מלבד קביעת הריבית הקצרה, הבנק המרכזי מפקח על מאזן של 6.7 טריליון דולר, בעיקר באג״ח ממשלתיות, המשפיע על עלויות ההלוואות לטווח ארוך. בהתאם למנדט שלו לשלוט באינפלציה, החלטותיו משפיעות על מחירי מצרכים בסיסיים ועל משכנתאות.

עברו הפיננסי של וורש: נציות או גמישות?

לפני כניסתו לפוליטיקה, וורש צבר ניסיון עשיר במגזר הפיננסי: הוא עבד בבנק ההשקעות מורган סטנלי ובקרן הגידור דוקסן קפיטל. בתפקידים אלה, הוא פעל בסביבה שתומכת במדיניות 'נצית' של הפדרל ריזרב – מדיניות המועדפת על ידי וול סטריט בשל העדפתה לאינפלציה נמוכה וריבית גבוהה, אשר תורמות לרווחי הבנקים ולעליית מחירי המניות שלהם, תוך צמצום הסיכונים הנובעים ממדיניות דפלציונית.

בתקופת כהונתו כמושל בפדרל ריזרב לאחר משבר 2008, הביע וורש עמדות שתאמו את הגישה ה'נצית'. הוא טען כי האינפלציה היא ״בחירה״ – תוצאה של החלטות מדיניות גרועות ולא של גורמים מבניים רחבים יותר. בנוסף, הוא הטיל ספק ברכישות האג״ח הגדולות של הבנק המרכזי, שנועדו לעודד צמיחה ולהפחית אבטלה באמצעות הורדת ריבית ארוכת טווח.