איום הקוונטום על ביטקוין: האם הממשל הרשתי יוכל להתגבר בזמן?

איום הקוונטום על ביטקוין: לא רק טכנולוגיה, אלא שאלת ממשל

הסכנה הנשקפת לביטקוין מצד מחשבים קוונטיים אינה טכנית בעיקרה, אלא שאלת ממשל רשתית. כך טוען גיום ז'יראר, שותף בוונצ'ר UTXO Management, במאמר חדש שפורסם ב-Bitcoin Magazine. במאמרו, שכותרתו "ביטקוין והאיום הקוונטי: מדריך ללא מונחים טכניים", הוא מדגיש כי למרות שאין כיום מחשב קוונטי בעל יכולת לפרוץ את הצפנת ביטקוין, הרשת חייבת לפעול כעת – שכן תהליך קבלת ההחלטות בביטקוין איטי כשלעצמו.

איך מחשב קוונטי יכול לפגוע בביטקוין?

ביטקוין מבוסס על הצפנת עקומים אליפטיים, המגנה על מפתחות פרטיים המנהלים גישה לארנקים. מחשב קוונטי בעל יכולת מספקת, הפועל באמצעות אלגוריתם שור, יכול לחלץ מפתח פרטי ממפתח ציבורי חשוף – ולהעביר כספים בהיקף נרחב. מחקר שפורסם במרץ על ידי צוות Quantum AI של גוגל הצביע על כך שמכונה עם פחות מ-500 אלף קיוביטים פיזיים עשויה להיות מסוגלת לפרוץ את ההצפנה, כאשר גוגל עצמה הציבה יעד מוכנות לקוונטום לשנת 2029.

כיום, כ-1.7 מיליון ביטקוין מאוחסנים בכתובות Pay-to-Public-Key (P2PK) ישנות, שבהן המפתחות הציבוריים חשופים לצמיתות בבלוקצ'יין – מה שהופך אותם למטרות הראשונות של תוקפים פוטנציאליים.

פתרונות קיימים, אך ההסכמה היא המכשול הגדול ביותר

קיימים מספר הצעות לשדרוג ההצפנה בביטקוין, אך כל אחת מהן מצריכה הסכמה רחבה בקרב מפתחים, כורים ומוסדות:

• BIP-360 – הצעה חדשה מאת המפתח האנטר ביסט, המציגה סוג פלט חדש בשם Pay-to-Merkle-Root (P2MR), שמסיר את החשיפה של מפתחות ציבוריים בעסקאות סטנדרטיות. ההצעה כבר מוזגה למאגר הפיתוח של ביטקוין ונמצאת בבדיקה פעילה.
• BIP-361 – מאת ג'יימסון לופ, מציעה מסלול הגירה בן שלושה שלבים מפרוטוקולי חתימה פגיעים. עם זאת, השלב השני עשוי להקפיא מטבעות בארנקים שלא יבצעו הגירה תוך חמש שנים.
• Hourglass – הצעה נוספת המאפשרת לתוקפים קוונטיים להעביר מטבעות גנובים רק במנות קטנות (עד ביטקוין אחד לכל בלוק), ובכך להגביל את הנזק הכלכלי ולהעביר הכנסות עמלות לכורים.

הבעיה הגדולה: מטבעות שלא ניתן להגר

קיימים מטבעות שאינם ניתנים להגירה, כגון ארנקים אבודים, מחזיקים לא פעילים וכ-1.1 מיליון ביטקוין המיוחסים לסאטושי נאקמוטו. ז'יראר מציג שתי גישות עיקריות לטיפול בהם:

• שריפת מטבעות – הצעה לפיה מטבעות בכתובות פגיעות יישרפו לאחר מועד יעד. למרות היעילות שלה, מתנגדים טוענים כי היא יוצרת תקדים מסוכן לצנזורה בפרוטוקול נייטרלי.
• הגבלת העברת מטבעות גנובים – באמצעות מנגנון Hourglass, המאפשר העברת מטבעות גנובים במנות קטנות בלבד, ובכך ממתן את ההשפעה על השוק.

שתי הגישות דורשות הסכמה חברתית רחבה, לראשונה גם מצד מוסדות פיננסיים גדולים כמו BlackRock. ההחלטה אינה טכנית בלבד – היא תלויה בממשל הרשתי ובשיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים.

המוסדות כבר מגיבים

הדיון אינו מוגבל עוד לרשימות התפוצה של המפתחים. Jefferies, למשל, הסירה את כל הקצאת הביטקוין שלה (10%) ממודל הפנסיה שלה, תוך ציון הסיכונים הקוונטיים כגורם מרכזי בהחלטה.

"ביטקוין אינו רק טכנולוגיה – הוא מערכת ממשל. ההחלטה כיצד להתמודד עם האיום הקוונטי תעצב את עתיד הרשת למשך עשורים קדימה."

סיכום: זמן הוא האויב הגדול ביותר

בעוד שהפתרונות הטכניים קיימים, ההסכמה הרחבה והפעולה המהירה הן המפתח להצלת ביטקוין מפני איום הקוונטום. השאלה הגדולה היא: האם הרשת תצליח להתגבר על המגבלות הממשל שלה בזמן?