נאמנות משפחתו של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, רכשה מניות במספר חברות קשורות לביטקוין במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026. כך עולה מדיווח כספי רשמי שהוגש למשרד האתיקה הממשלתית האמריקאי.
הדיווחים, שנמסרו באמצעות שני טפסים מסוג Form 278-T, כוללים למעלה מ-3,600 עסקאות שנערכו בין ינואר למרץ, בהיקף כולל שנע בין 220 מיליון דולר ל-750 מיליון דולר. רוב הפעילות התמקדה בחברות טכנולוגיה גדולות, בנקים וקרנות מדד, אך מספר רכישות ממוקדות בתחום הקריפטו מעוררות חששות בנוגע לניגוד עניינים.
בין הרכישות הבולטות נמנו תשע עסקאות במניית Coinbase, כאשר העסקה הגדולה ביותר ב-10 בפברואר הוערכה בין 100,001 דולר ל-250,000 דולר. Coinbase, הבורסה הגדולה ביותר למטבעות קריפטו בארצות הברית, מהווה עמוד תווך בתשתיות המסחר הקמעונאי והמוסדי בתחום.
בנוסף, דווח על שתי רכישות קטנות יותר במניית MARA Holdings, אחת החברות הגדולות ביותר לכרייה של ביטקוין, וכן במספר עסקאות בחברת Strategy, המוכרת בזכות אחזקותיה הגדולות בביטקוין. מניית Strategy נוטה לנוע בהתאם לתנודות מחיר הביטקוין, מה שהופך אותה למדד חשוב לחשיפה לקריפטו בשוק ההון.
בדיווח צוינו שמונה עסקאות במניית Strategy מסוג Class A, שכללו גם רכישות וגם מכירות. הרכישה הגדולה ביותר נערכה בהיקף של 50,001 עד 100,000 דולר, בעוד מכירה בינואר הגיעה עד ל-50,000 דולר. השילוב של רכישות ומכירות מצביע על ניהול פעיל ולא על השקעה פסיבית.
בנוסף לאלו, הנאמנות חשפה החזקות נוספות בחברות קשורות לקריפטו או פינטק, בהן Robinhood, SoFi Technologies ו-Block. חברות אלו מקושרות לנכסים דיגיטליים דרך פלטפורמות מסחר, תשלומים או יוזמות בלוקצ'יין.
התיק הנרחב של משפחת טראמפ
ההשקעות בקריפטו מהוות חלק קטן מתיק ההשקעות הרחב של משפחת טראמפ, שכולל החזקות גדולות ב-Nvidia, Microsoft, Apple, Amazon ו-Boeing. חלק מהעסקאות הגיעו להיקף של עד 5 מיליון דולר. הדיווחים מצביעים על רווחים משמעותיים ברוב הנכסים הללו בעקבות התאוששות השוק לאחר ירידות שנגרמו ממיתונים גיאופוליטיים במרץ.
הדיווחים לא מציינים האם טראמפ עצמו הורה על ביצוע העסקאות. נכסיו מנוהלים באמצעות נאמנות משפחתית על ידי בניו וברוקרים חיצוניים. כללי האתיקה מחייבים גילוי עסקאות אך אינם אוסרים על נשיא מכהן להחזיק או לסחור במניות.
ההקשר הפוליטי והרגולטורי
גילויים אלו מתפרסמים במקביל להתקדמות הצעת חוק Digital Asset Market Clarity Act בוועדת הבנקאות של הסנאט האמריקאי, שאושרה ברוב של 15 מול 9. הסנאטורים הדמוקרטים Ruben Gallego ו-Angela Alsobrooks הצטרפו לרפובליקנים בקידום הצעת החוק המקיפה, למרות התנגדות חריפה מצד הסנאטורית Elizabeth Warren ומחוקקים דמוקרטים אחרים בנוגע להגנה על צרכנים, מלחמה בפשע פיננסי וחששות אתיים הקשורים לטראמפ.
ההצבעה חשפה מחלוקת גוברת בקרב הדמוקרטים בנוגע למדיניות הקריפטו: גוש דו-מפלגתי תמך בהסכמות בנושא DeFi, בעוד פוליטיקאים פרוגרסיביים הזהירו כי הצעת החוק עלולה ליצור פרצות שיחלישו את אכיפת הלבנת ההון ואת ההגנות על ניירות ערך.