אסטרטגיית הביטחון הלאומי החדשה: ממשל טראמפ מכוון נגד אנשים טרנסג'נדרים וקבוצות שמאל קיצוני

ממשל טראמפ מגדיר מחדש את המלחמה בטרור: טרנסג'נדרים וקבוצות שמאל קיצוני כיעד מרכזי

בוושינגטון — הממשל האמריקני פרסם ביום רביעי את אסטרטגיית הלוחמה בטרור הלאומית החדשה, המסמך הראשון מסוגו מאז 2021. המסמך, שנכתב בהנחייתו של סבסטיאן גורקה, היועץ לביטחון לאומי למלחמה בטרור, מציג שינוי דרמטי במדיניות הביטחונית של ארצות הברית.

בניגוד למסמך קודם מימי ממשל ביידן, אשר התמקד במאבק באלימות ימנית קיצונית, המסמך החדש כלל לא מזכיר את הסכנה הנשקפת מארגונים אלה. תחת זאת, הוא מזהה קבוצות שמאל קיצוני — ובכללן אנרכיסטים ואנטיפה — כאחד מאיומי הביטחון החמורים ביותר, לצד ארגוני טרור אסלאמי וקרטלי סמים בינלאומיים.

החידוש המסעיר ביותר במסמך הוא ההגדרה של קבוצות פוליטיות חילוניות כאיום ביטחוני, תוך ציון מפורש של קבוצות "רדיקליות פרו-טרנסג'נדריות" ואנרכיסטיות. הממשל הודיע כי יפעל ל"זיהוי מהיר ונייטרול איומים אלה" באמצעות כלים משפטיים ואכיפתיים.

טרנסג'נדרים כמטרה: האשמה במעשי אלימות והקשר לרצח צ'ארלי קירק

המסמך אף מטיל אחריות על אנשים טרנסג'נדרים במעשי אלימות, תוך ציון מפורש של רצח צ'ארלי קירק — פעיל שמרני ידוע — כדוגמה לאלימות שמקורה ב"אידאולוגיות טרנסג'נדריות קיצוניות". גורקה עצמו הצהיר במסיבת עיתונאים כי הממשל יפעל ל"נטרול איומים אלה, בין אם מדובר בקרטלים, בג'יהאדיסטים או באנרכיסטים — ובכללם הטרנסג'נדרים והלא-בינאריים, האחראים לרצח חברו, צ'ארלי קירק".

גורקה הוסיף כי הממשל יפעל ל"זיהוי חברות בקבוצות אלה, מיפוי קשריהן לארגונים בינלאומיים כמו אנטיפה, ושימוש בכלים משפטיים כדי לפגוע בהן מבחינה מבצעית".

ביקורת חריפה: המסמך מתעלם מאלימות ימנית קיצונית

חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית מתחו ביקורת חריפה על המסמך החדש. חבר בית הנבחרים בני ג'. תומפסון, יו"ר ועדת הביטחון הפנימי של בית הנבחרים, הצהיר כי המסמך מתעלם לחלוטין מאלימות ימנית קיצונית — הגורם המרכזי לאלימות אזרחית בארצות הברית בעשורים האחרונים.

"המסמך הזה הוא רשימת מטרות פוליטית, ולא אסטרטגיית לוחמה בטרור. הוא מתעלם לחלוטין מהאיום הממשי ביותר לביטחון האזרחים האמריקנים — האלימות הימנית הקיצונית — ומציג הישגים כוזבים של הממשל, כולל גירושים המוניים ופעולות צבאיות בלתי מורשות."

תומפסון הוסיף כי המסמך כולל אפס יעדים אסטרטגיים, קווי פעולה או הקצאת סמכויות לגופים השונים, וכי הוא נועד לקדם אג'נדה פוליטית ולא להגן על ביטחון הציבור.

הקשר ההיסטורי: טרור, פוליטיקה ורדיפה של מיעוטים

המונח "לוחמה בטרור" עצמו הפך למושג פוליטי בעקבות פיגועי 11 בספטמבר ופלישות ארצות הברית לאפגניסטן ועיראק. הוא שימש כאמצעי להצדקת מעקב אחר קהילות מוסלמיות וערביות בארצות הברית, תוך הגדרתן כ"איומי טרור". כעת, הממשל החדש מיישם את אותה שפה נגד אנשים טרנסג'נדרים וקבוצות שמאל קיצוני.

סקוט בסנט, מזכיר האוצר, אף השווה את רצח קירק ל"9/11 מקומי", תוך ניסיון לקשר בין טרנסג'נדריות לבין טרור. ארגון המורשת פעל אף הוא לקדם את הרעיון כי פעילות למען זכויות טרנסג'נדרים היא סוג של טרור, וקרא ל-FBI לסווג אותה כ"קיצוניות אלימה".

תגובות ומעורבות פוליטית

השינויים במסמך עוררו תגובות נזעמות בקרב ארגוני זכויות אדם ופעילים פוליטיים. ארגונים למען זכויות טרנסג'נדרים הזהירו כי המסמך מהווה ניסיון להסית נגד הקהילה הטרנסית ולהצדיק פעולות דיכוי נגדה.

גורקה, לעומת זאת, התעקש כי הממשל יפעל בנחישות נגד כל האיומים, תוך שהוא מציג את המסמך כצעד הכרחי להגנה על ביטחון המדינה. "אנו נמחץ כל איום, בין אם מדובר בקרטלים, בג'יהאדיסטים או באנרכיסטים — ובכללם הטרנסג'נדרים והלא-בינאריים".

החששות גוברים כי המסמך החדש יוביל להגברת המעקב והדיכוי נגד קבוצות מיעוטים וקבוצות פוליטיות, תוך ניצול השפה של "לוחמה בטרור" לצרכים פוליטיים.