נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טרמפ, עומד בפני הסכם קרוב עם אויב שהעניק לו את כל המיקוח מחדש – אך האיומים הריקים שלו נתפסים כהתחננות לדרך מילוט מכובדת. בינתיים, במציאות, איראן מזהה את ייאושו הגובר של טרמפ: המלחמה מעצימה את סין, בעוד שבעלות ברית קרובות של ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה מעדיפות את בייג'ינג על פני וושינגטון תחת הנהגתו.

הניתוח של הפרשן הפוליטי ביל קריסטול, במסגרת הפודקאסט של טים מילר, חושף כיצד מדיניות החוץ של טרמפ מערערת יציבות גלובלית ומחזקת יריבים אסטרטגיים. בין הנקודות הבולטות:

  • התחזקות סין: המלחמה באוקראינה והסכסוך במזרח התיכון מעניקים לסין הזדמנות להרחיב את השפעתה, תוך ניצול חולשתה של ארצות הברית.
  • יחסים מתערערים: מדינות שהיו בעבר בעלות ברית נאמנות של ארצות הברית, כמו גרמניה וצרפת, מפנות עורף לטובת שיתופי פעולה עם סין.
  • איומים ללא תוכן: למרות ההצהרות הקשות של טרמפ נגד איראן, נראה כי מדובר בניסיון נואש למצוא דרך יציאה מכבוד, ללא הצלחה.

במקביל, צצות בעיות פנימיות בממשל טרמפ: ג'יי. די. ואנס, סגן הנשיא החדש, נאלץ להסביר את עמדותיו בנושאים מורכבים, בעוד שגורמים בממשל מודאגים מהעדרותו התכופה של קאש פאטל, ראש הסגל, הנטענת כתוצאה מצריכת אלכוהול מופרזת.

מנגד, הסנאטור ג'ון אוסוף זוכה לשבחים על גישתו הביקורתית כלפי שחיתות ושלטון עריצים, תוך שהוא מציב סטנדרטים גבוהים לדיון פוליטי בנושא.

קריסטול ומילר מדגישים כי מדיניות החוץ של טרמפ אינה רק חסרת יציבות – היא מסכנת את מעמדה הגלובלי של ארצות הברית ומעודדת יריבים לנצל את המצב. השאלה הנותרת פתוחה: האם יוכל טרמפ לייצב את המצב לפני שיהיה מאוחר מדי?

מקור: The Bulwark