סן אנטוניו ספרס ניצחה את מינסוטה טימברוולבס במשחק השני בסדרה, 133-95, והשוותה את התוצאה לאחר ההפסד במשחק הראשון. אף אחד משחקני הקבוצה הוויזיטורס לא הצליח לעבור את 12 הנקודות, וכל 14 השחקנים ששיחקו רשמו נתוני פלוס-מינוס שליליים. אנתוני אדוארדס, כוכב הטימברוולבס, סיכם את המשחק במילים: "אמא שלי אמרה לי שראש קשה הופך לתחת רך. זה מה שקרה הלילה."

הספרס, שהחמיצו את הופעתם של כוכביהם במשחק הראשון, סוף סוף הראו את יכולותיהם במשחק השני. אך דווקא הרפר, הרוקי בן ה-19, היה זה שזכה לתשומת הלב הגדולה ביותר. במשחק השביעי שלו בפלייאוף, הגיע הזמן לדבר על הרפר.

סטטיסטית, הרפר רשם 11 נקודות ב-10 זריקות, 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות. אך מעבר למספרים, ביצועיו היו מרשימים הרבה יותר. הצופה במשחק חשב מחשבות כופרות על שושלות, על שחקני אולסטאר מיותרים, ואפילו על כך שהליגה צריכה להתערב בעקבות הגעת שחקן כה מוכשר לספרס. הרפר פשוט טוב בכל דבר.

הוא יודע היכן להיות, משימה מורכבת כשלעצמה, במיוחד כשמשחק לצידו לפחות עוד רכז. למרות שהוא פחות מנוסה מסטפן קאסל ודה-אארון פוקס, הוא יורה טוב יותר משניהם, מה שמאפשר לו לתקוף הגנות משתנות ולנוע מאחורי ההתקפה בזמן שהשחקנים האחרים פורצים דרך יריביהם.

יכולותיו של הרפר עדיין לא מגיעות לרמתם של השחקנים הוותיקים, אך הן מגוונות יותר. ניתן לראות זאת בביטחונו בזריקות השלוש, שם הוא משחרר את הכדור ללא היסוס הולך וגובר עם כל חודש שעובר. ניתן לראות זאת גם בהגנה, שם הוא מוצא דרכים להפריע לתנועת הכדור מבלי לחשוף את הצד החלש של ההגנה (אם כי חשיפתו של הצד החלש היא כמעט בלתי אפשרית כשוויקטור וומביאנה שומר עליו). בעיקר, ניתן לראות זאת בהתקפה מתפרצת: תנו להרפר תנופה, והוא יסיים על כל אחד.

יכולתו לסיים סביב הסל התבלטה כבר בהופעת הבכורה שלו נגד דאלאס מאבריקס באוקטובר, והוא רק השתפר כקובע החלטות במצבי התקפה מהירה עם התקדמות העונה.

מקור: Defector