הבוסטון רד סוקס פיטרו שישה מאמנים לאחר ניצחון 17-1 – מה עומד מאחורי המהלך החריג?

הבוסטון רד סוקס עשו היסטוריה השבוע – לא בזכות ניצחונם 17-1 על הבולטימור אוריולס, אלא בזכות ההחלטה לפטר שישה מאמנים מיד לאחר המשחק. המנהל המקצועי אלכס קורה, מאמן הבסיס רמון ואסקס, מאמן ההחבטות פיטר פאטסה, מאמן הבסיס השלישי קייל הדסון, עוזר מאמן ההחבטות דילון לוסון ומאמן האסטרטגיה בהתקפה ג'ו קרונין נפרדו מהקבוצה באותו הערב, כשעזבו במכונית שחורה ועליה נכתב COACHES4HIRE – אתר ההעסקה שלהם כבר לא זמין.

ההחלטה המהירה מעוררת תמיהה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בניצחון מרשים. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי לפיטורי מאמן לאחר ניצחון גדול יש תקדימים. בשנת 1887, למשל, פיטרה קבוצת קליבלנד בלו את מנג'ר בוב פרגוסון יום לאחר ניצחון 18-2, כאשר הקבוצה הייתה במקום האחרון עם מאזן 6-24. המשחק עצמו ארך פחות משעתיים, למרות 20 ריצות בסך הכל.

אצל הרד סוקס, המצב הנוכחי שונה אך דומה באופיו. הקבוצה ממוקמת במקום האחרון באליפות האמריקן ליג מזרח עם מאזן 11-17, אך ההחלטה לפטר כמעט את כל סגל האימון מלבד צוות המגישים נראית מוגזמת. על פי מדד wRC+, המדד המקיף ביותר ליכולת ההתקפית, הרד סוקס מדורגים במקום השלישי הכי גרוע בליגה עם ציון 84 – גרועים מהם רק הפילדלפיה פיליז ומול קבוצת היריבים הנצחית, המטרופוליטנס מניו יורק.

הבוסטון סובלים ממשבר התקפי חריף, כאשר שחקן הרוקי לשעבר רומן אנתוני נמצא בירידה דרמטית. לאחר עונת שיא בה השיג ציון wRC+ של 140, הוא יורד כעת ל-90 בלבד. גם צוות המגישים, שנחשב ליחידה היציבה בקבוצה, אינו מצליח לספק יציבות מלאה. על פי מדדים שונים, הוא מדורג בין הקבוצות הגרועות בליגה.

השאלה המרכזית שעולה היא: האם פיטורי שישה מאמנים יפתרו את הבעיות של הרד סוקס? ייתכן שההחלטה נובעת מתסכול מצד ההנהלה, אך היא מעלה סימני שאלה על יכולתה של ההנהלה לנהל משברים בצורה מושכלת. האוהדים, מצדם, נותרו במתח – האם המהלך יביא לשינוי חיובי, או שמא יחריף את המצב הקיים?