טיילור סוויפט: "זה קצת מוזר כשמעריצים הופכים שירים שלי לבדיקת אבהות"

טיילור סוויפט, שנבחרה לרשימת 30 הפזמונאים החיים הגדולים ביותר של הניו יורק טיימס, שיתפה בתובנות נדירות על תהליך היצירה שלה ועל מערכת היחסים המורכבת עם מעריציה. במהלך הראיון היא התייחסה לתופעה שבה מעריצים מנסים לפענח את זהות האנשים המוזכרים בשיריה, תוך שהם הופכים את הניתוח ל'בדיקת אבהות' מוזרה.

הפוקוס מוסט מהכותב אל הנושא

סוויפט ציינה כי לעיתים קרובות הדיון סביב שיריה מתמקד יותר במי הם מייצגים ופחות בכך שהיא זו שכתבה אותם. "יש פינות בקהילת המעריצים שלי שילכו למקומות קיצוניים, ואין לי שליטה על זה", אמרה. "יש אנשים שינסו לעשות עבודת בלשות ולהבין — מי זה? מה זה? מה שמרגיש לי קצת מוזר הוא כשהם מתייחסים לזה כמו לבדיקת אבהות. כמו, 'השיר הזה עליו'. אני אומרת — הוא לא כתב את השיר, אני כתבתי אותו."

הביקורת כניעה ליצירה

סוויפט הוסיפה כי למרות הקושי בהתמודדות עם ביקורת קשה, היא למדה להפוך אותה להזדמנות ליצירה. "אתה צריך להחזיק חזק בתפיסת האמנות שלך וביחסים שלך איתה, ואז פשוט להגיד — הנה זה הולך, מקווה שתאהבו! אם לא עכשיו, תקווה שבעוד חמש שנים! ואם לעולם לא — אז בכל מקרה, עשיתי את זה בשבילי", אמרה.

היא ציינה כי חלק מהביקורות וההערות השליליות היוו קטליזטור ליצירת כמה מלהיטיה הגדולים ביותר. "יש כל כך הרבה שירים בקריירה שלי שלא היו קיימים — כמו 'Blank Space', שלא היה נוצר אלמלא היו אנשים שיצרו מצגת של כל החברים שלי", הסבירה. "וגם 'Anti-Hero' הוא שיר שאני גאה בו מאוד — הוא לא היה נוצר אלמלא היו מבקרים כל היבט באישיותי שיש להם בעיה איתו."

איך להתמודד עם ביקורת מקוונת?

למעריצים שלה שמבקשים ללכת בעקבותיה, סוויפט ממליצה להקים חומה נגד האלימות המקוונת הגרועה ביותר. "אם זו נקודה מעניינת שאתה יכול להגיב אליה, זו מתנה שתוכל לכתוב משהו — אולי לא היית כותב אותו היום", אמרה. "אבל אל תלך לאפליקציית ההערות ותפרסם שם. כתוב על זה. הפוך את זה לאמנות. אל תגיב לטרולים בתגובות. זה לא מה שאנחנו רוצים מהם."