טרמפ: המלחמה הפנימית במפלגה הרפובליקנית גוברת בעקבות פרויקטי היוקרה של טראמפ

בעלי בריתו של דונלד טראמפ מזהירים באופן פרטי כי המפלגה הרפובליקנית עומדת בפני סכנה ממשית בבחירות האמצע הקרבות. דיווחים בPolitico מצביעים על כך שטרמפ, המוטרד מפרויקטי היוקרה שלו כמו בניית אולם נשפים, גורם להסחת הדעת ממסרים כלכליים חיוניים שהרפובליקנים סומכים עליהם כדי להימנע מתבוסה כואבת.

אז מה עשה טראמפ השבוע? הוא הצליח להניע רפובליקנים לבקש מיליארד דולר מכספי משלמי המיסים עבור אולם הנשפים שלו. בנוסף, הוא התבטא באופן מוזר על תמיכתו בקרב מצביעי 'תנועת העשייה הגדולה' (MAGA), כאילו הדבר יוכל להשפיע על תוצאות הבחירות. טראמפ, שמתקשה להבין את מושג השירות הציבורי ואת מוסד הנשיאות כשייך לציבור, הופך לנטל עבור המפלגה הרפובליקנית.

האם הנשיאות כמוסד ציבורי נעלמת מעיניו של טראמפ?

שאלות אלו נדונות עם המדען הפוליטי טום שאלר, שפרסם לאחרונה מאמר בPublic Notice Substack על הנשיאות של טראמפ כפרויקט יוקרה. שאלר, המרצה באוניברסיטת מרילנד, הצטרף לתוכניתו של גרג סרגנט מThe New Republic.

סרגנט: נתחיל בדבריו של טראמפ היום על הסקרים והתמיכה הציבורית בו. הנה מה שאמר:

«אני, לפי סקרי סי.אן.אן, זוכה ל-100% תמיכה בקרב המפלגה הרפובליקנית. זה כמעט – זה טוב יותר מהרcord שלך. אני ב-100%. האם ראיתם את הסקר של סי.אן.אן? אף אחד לא מדבר עליו. סי.אן.אן – אני חושב שהאנשים שעשו את הסקר כנראה פוטרו – אבל בקרב המפלגה הרפובליקנית ו-MAGA, שזה בעצם 100% מהמפלגה, אני חושב. 100%.»

סרגנט: שאלר, המפלגה הרפובליקנית אינה מורכבת מ-100% תומכי MAGA. רבים בה אינם מזדהים עם התנועה, וחלק לא מבוטל אף מתנגד למדיניותו של טראמפ. אך החשוב מכך: תמיכת MAGA לא תספיק לרפובליקנים כדי לשרוד את בחירות האמצע. למרות זאת, טראמפ אינו מסוגל לקבל את המציאות הזו, שכן הוא רואה רק את תומכיו. מה דעתך?

«הוא לחלוטין לא במציאות»

שאלר: קודם כל, הוא לחלוטין לא במציאות. הוא לא מבין מה קורה סביבו, או גרוע מכך – הוא יודע מה קורה ומנסה לסובב את העובדות. זו למעשה ההערכה הנדיבה ביותר: ההדרכה שלו אצל רוי כהן לימדה אותו לעולם לא להודות בתבוסה, לעולם לא להודות בטעות, תמיד להציג את הדברים באור חיובי ולזייף נתונים. אנחנו יודעים שהוא מגזים באחוזים, ממציא מחירים של דלק – נמוכים כשזה לטובתו וגבוהים כשזה לא לטובתו. אך הבעיה העיקרית, מלבד האשליות שלו והאמונה העיוורת בעצמו, היא שבניגוד לכהונתו הראשונה, הוא מוקף כיום רק ב«כן-אנשים» – נשים וגברים שמהללים אותו ללא הרף ומסרבים להציג בפניו את המציאות הקשה.