טרמפ: מלחמתו של טראמפ נשענת על אשליות בלבד

הדחת מזכיר הצי: סימן נוסף לכאוס בהנהגה

בשבועות האחרונים התחזקו הדיווחים על הדחתו הפתאומית של מזכיר הצי, קרלוס דל טורו, באמצע משבר ביטחוני פעיל. המהלך, שנתפס כהפתעה מוחלטת, חושף שוב את הנטייה של ממשל טראמפ לנקוט בצעדים דרמטיים ללא תכנון מוקדם או התחשבות בהשלכות. גורמים בכירים בצי ובקונגרס הביעו חשש כי ההדחה עלולה לפגוע במורל הכוחות ובתיאום מול בעלות ברית.

ה'אוניית הקרב טראמפ-קלאס': הבטחה בלתי אפשרית?

אחד הפרויקטים השנויים במחלוקת ביותר בתקופת טראמפ היה היוזמה להקמת אוניית קרב מהדור הבא, המכונה בתקשורת 'טראמפ-קלאס'. על פי הדיווחים, הפרויקט נועד להיות סמל ליכולתה הצבאית של ארצות הברית, אך עד מהרה התברר כי מדובר ביעד בלתי ניתן להשגה. העלויות האסטרונומיות, לוחות הזמנים הבלתי מציאותיים והעדר תשתית מתאימה הובילו לביטולו הסופי. מומחים צבאיים טוענים כי הפרויקט היה בבחינת 'תיאטרון פוליטי' שנועד לרצות את בסיס התומכים של טראמפ, ולא לייצר פתרון צבאי אמיתי.

הבטחות בלתי אפשריות: דפוס חוזר

הסאגה סביב 'טראמפ-קלאס' אינה מקרה בודד. לאורך שנות כהונתו, טראמפ הציג מספר פרויקטים צבאיים ותעשייתיים שהבטיחו מהפכה, אך בסופו של דבר כשלו בשל חוסר תכנון, תקציבים לא ריאליים או התנגדות מוסדית. בין הדוגמאות הבולטות:

• מטוס הקרב F-35: למרות ההבטחות לרכישות המוניות, העלויות האדירות והייצור האיטי הובילו לביקורת נרחבת.
• חומת הגבול: הפרויקט, שהוצג כפתרון להגירה הבלתי חוקית, התעכב במשך שנים בשל בעיות תכנון ותקציב.
• החזרת התעשייה לארה"ב: יוזמות כמו 'Buy American' נתקלו בקשיים בשל עלויות גבוהות ותלות בספקים זרים.

חוקרים פוליטיים מצביעים על כך שטראמפ נוטה לנצל סמלים ופרויקטים בעלי השפעה תקשורתית, גם אם הם לא ישימים מבחינה מעשית. הדבר מעיד על גישה שבה ההופעה חשובה יותר מהתוצאה.

חילוץ איירליינס ספיריט: מה הוא מגלה על 'קפיטליזם'?

בשבוע שעבר אישר הממשל חילוץ של 1.2 מיליארד דולר לחברת התעופה ספיריט איירליינס, שנקלעה לקשיים כספיים בעקבות משבר הקורונה. ההחלטה עוררה מחלוקת חריפה בקרב כלכלנים וצרכנים, שכן היא עומדת בניגוד למדיניותו המוצהרת של טראמפ לתמוך ב'קפיטליזם חופשי' ללא התערבות ממשלתית. רבים רואים בכך הוכחה נוספת לכך שטראמפ מוכן להפר את עקרונותיו כאשר הדבר משרת את האינטרסים הפוליטיים שלו.

שרה לונגוול, עורכת 'הבולוורק': 'החילוץ לספיריט איירליינס הוא עוד דוגמה לכך שטראמפ לא מהסס להפר את עקרונותיו כאשר מדובר בהגנה על בעלי בריתו הפוליטיים או בשימור התדמית הציבורית שלו. הקפיטליזם שלו הוא קפיטליזם סלקטיבי — כזה שמתאים רק כאשר הוא תורם למטרותיו.'

דפוס של התערבות ממשלתית

למרות הביקורת על 'מדינת הרווחה' והקריאות לצמצום התערבות המדינה בכלכלה, ממשל טראמפ אישר מספר חבילות סיוע גדולות במהלך כהונתו. בין הבולטות:

• חילוץ תעשיית הרכב: בשנת 2020, הממשל סייע לחברות כמו ג'נרל מוטורס ופורד באמצעות תמריצים כספיים.
• סיוע לחקלאים: בעקבות מלחמת הסחר עם סין, הממשל העביר מיליארדי דולרים כתמיכה בחקלאים האמריקאים.
• תמיכה בבנקים: במהלך משבר הקורונה, הבנקים הגדולים קיבלו גישה נוחה לקרנות ממשלתיות.

מבקריו של טראמפ טוענים כי מדיניותו הכלכלית היא בבחינת 'קפיטליזם לקרובים' — מונח המתאר מצב שבו התערבות המדינה מותרת רק כאשר היא משרתת אינטרסים ספציפיים, ולא עקרונות כלכליים עקביים.

מסקנות: מנהיגות מבוססת אשליה

הדוגמאות האחרונות — מהדחת מזכיר הצי ועד לחילוץ ספיריט איירליינס — מצטרפות לרשימה ארוכה של מקרים בהם ממשל טראמפ פעל מתוך הנחות שגויות, הבטחות בלתי אפשריות והתערבות סלקטיבית בכלכלה. נראה כי במקום להוביל מדיניות מבוססת עובדות ותכנון, טראמפ מעדיף להשתמש בסמלים ובהופעות כדי לשמר את התמיכה בקרב בסיסו הפוליטי.

השאלה המתבקשת היא: כמה זמן עוד יוכל ממשל זה להמשיך ולפעול על בסיס אשליות, מבלי לשלם את המחיר האמיתי — הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית?