ישראל ופקיסטן מובילות את השלב הבא של אימוץ הקריפטו: מטבעות יציבים וממשקים בנקאיים

בעוד שארצות הברית מובילה את סיקור שוק הקריפטו עם שוקי ה-ETF והדיונים על מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, ישראל ופקיסטן מציגות השבוע צעדים שקטים אך מהפכניים בתחום. שני המהלכים הללו עשויים לסמן את השינוי המשמעותי ביותר ב-2026: האם מטבעות דיגיטליים יהפכו לתשתית פיננסית שימושית ולא רק לכלי השקעה?

חברת הקריפטו הישראלית Bits of Gold הודיעה כי רשות ניירות ערך בישראל אישרה את הנפקת והפצת מטבע ה-BILS, מטבע יציב שקלי ראשון, לאחר פיילוט בן שנתיים. במקביל, הבנק המרכזי של פקיסטן פרסם מכתב מעגלי (BPRD Circular Letter No. 10 לשנת 2026), אשר מבטל את האיסור על מטבעות וירטואליים שהוטל ב-2018. המכתב החדש מאפשר לגופים מפוקחים לפתוח חשבונות בנק עבור חברות קריפטו מורשות (VASPs) ולקוחותיהן, בכפוף לתנאי ציות.

שני הצעדים הללו אינם קשורים למחזור ה-ETF האמריקאי, אך הם מצביעים על שכבה תפעולית קריטית: האם קריפטו יכול להתחבר לכסף המקומי, חשבונות בנק, תשלומים לסוחרים ומערכות סליקה הניתנות לאכיפה?

ההבדל בין לגיטימציה להשתלבות

ארצות הברית סיפקה לקריפטו לגיטימציה, נזילות ודיון משמעותי סביב מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. אולם, מדינות אחרות בוחנות שכבה תפעולית שונה: האם קריפטו יכול להפוך לחלק אינטגרלי מהכסף המקומי, הבנקים והכללים השוקיים?

• קרן ETF בביטקוין – מאפשרת למשקיעים חשיפה למטבע, אך אינה הופכת אותו לתשתית פיננסית.
• מטבע יציב שקלי (BILS) – מאפשר למשתמשים להחזיק מטבע מקומי על גבי הבלוקצ'יין, תוך שמירה על ריבונות מוניטרית.
• הקלות בנקאיות בפקיסטן – מאפשרות לחברות קריפטו מורשות לפתוח חשבונות בנק וליצור גשר חזרה למערכת הבנקאית המפוקחת.

ההבחנה הזו משנה את האופן שבו יש להעריך את אימוץ הקריפטו הגלובלי. בעוד שהאחד מאמת מעמד של נכס, האחרים בוחנים האם קריפטו יכול להפוך לתשתית פיננסית שימושית.

השקל הדיגיטלי: מבחן הריבונות המוניטרית

מטבע ה-BILS, אשר פותח בתחילה על גבי הבלוקצ'יין של Solana בשיתוף עם Fireblocks, QEDIT, EY ו-Solana Foundation, מהווה צעד ראשון בישראל ליצירת גרסה תכנותית של השקל המקומי. המטרה היא לבחון האם מטבע מקומי יכול להשתלב בשוק הדיגיטלי ללא ויתור על השליטה במערכות התשלומים לטובת מטבעות יציבים בדולרים.

מטבעות יציבים בדולרים הפכו ליחידת הסליקה העיקרית בפעילות הקריפטו העולמית. מטבע שקלי יציב, אם יונפק ויאומץ, יאפשר לישראל לבחון מערכות תשלומים מקומיות בתוך אותה תשתית גלובלית. ההצלחה תימדד לא לפי תשומת לב תקשורתית, אלא לפי השימוש שימצאו לו ארנקים דיגיטליים, בורסות, חברות תשלומים וגופים מפוקחים אחרים.

פקיסטן: הגשר חזרה למערכת הבנקאית

הצעד של הבנק המרכזי של פקיסטן הוא משמעותי משום שהוא מאפשר לחברות קריפטו מורשות לפתוח חשבונות בנק וליצור קשרים עם המערכת הפיננסית המסורתית. זאת, תחת תנאי ציות מחמירים, אשר מבטיחים שהפעילות תהיה שקופה ומאובטחת.

הצעדים הללו עדיין בשלבי התחלה. BILS עדיין זקוק להוכחת הנפקה ושימוש, פקיסטן זקוקה לחברות קריפטו מורשות עם קשרים בנקאיים אמיתיים, והונג קונג עדיין ממתינה לחברות מורשות להפעיל עסקים. איחוד האמירויות עדיין מחכה למיפוי ברור בין הודעות על מטבעות בדירהם לרישומים של הבנק המרכזי.

עם זאת, הדפוס הופך לקשה יותר להתעלם ממנו: ב-2026, העבודה המעשית בקריפטו מתרכזת יותר ויותר במקום שבו נכסים דיגיטליים נפגשים עם כסף, בנקים, סוחרים ומערכות סליקה.