על שער גיליון מספר 121 של 'אמזינג ספיידרמן' משנת 1973 נכתב בצעקה: 'מישהו קרוב אלי עומד למות!'. גם מי שלא קרא מעולם את הגיליון הזה יודע שהמוות אינו מגיע אל ג'יי ג'ונה ג'יימסון, מרי ג'יין ווטסון או דודתה של פיטר פארקר. הוא מגיע אל גוון סטייסי, בת זוגו האהובה של ספיידרמן מזה שנים. עכשיו, לאחר פטירתו של היוצר גרי קונוויי בגיל 73, אנו נזכרים בתרומתו הגדולה ביותר לתרבות הפופולרית: כתיבת הסיפור 'הלילה שבו גוון סטייסי מתה'.
קונוויי החל את דרכו בקומיקס בשנת 1968, בגיל 16 בלבד, ועבד בעיקר על סיפורי אימה ומערבונים עבור DC. כעבור מספר שנים עבר ל-Marvel, שם לקח על עצמו בשנת 1972 את כתיבת סדרת 'אמזינג ספיידרמן' החל מגיליון מספר 111 ועד 149. שם יצר את אחת מפרשות הקומיקס המשפיעות ביותר בהיסטוריה: מותה של גוון סטייסי.
כאשר קוראים מחדש את גיליונות מספר 121 ו-122, מפתיע עד כמה הם נראים מודרניים. בגיליון הראשון, הארי אוסבורן סובל מהרעלת LSD, ופיטר עצמו נדבק בנגיף לאחר הרפתקה בקנדה, מה שמשאיר אותו מבולבל. בינתיים, נורמן אוסבורן שכח לחלוטין את זהותו כגובלין הירוק – עד שבנו מתחנן לעזרה, והוא שב לזכרונו המלא. הצורך בנקמה נגד פיטר פארקר מוביל לסיום הטרגי של גיליון 121: הגובלין, שחזר לזהותו האמיתית, מפיל את גוון סטייסי מגשר ג'ורג' וושינגטון (אם כי המאייר גיל קיין צייר למעשה את גשר ברוקלין).
ספיידרמן, בניסיון להצילה, יורה קורי עכביש לאחוריה ולוכד את קרסולה. אך התנופה מהנפילה חזקה מדי, וגוון נהרגת כתוצאה משבירת הצוואר. בגיליון 122, 'הנפילה האחרונה של הגובלין', מתואר המשך הסיפור: ספיידרמן יוצא לנקום, ובסופו של דבר נלחם בגובלין עד מוות – כאשר הגובלין נהרג כאשר הוא נדקר על ידי הדאון שלו לאחר שספיידרמן חמק ממנו.
סצנות אלו נוצרו מחדש פעמים רבות בסרטים, סדרות ופרודיות, עד כי לעיתים שוכחים את גאונות הסיפור המקורי. מסיפורו הראשון, ספיידרמן תואר כגיבור הנושא באחריות כבדה. למרות שפילוסופיית האובייקטיביזם של סטיב דיטקו הפכה את פיטר לפחות נדיב, דמותו תמיד הרגישה כאילו יכולותיו מסבכות את חייו במקום להפוך אותו לגיבור מנצח.
השפעה מתמשכת על הקומיקס והקולנוע
מותה של גוון סטייסי לא היה רק אירוע דרמטי בסיפורו של ספיידרמן. הוא שינה את כללי המשחק בקומיקס: לראשונה, דמות מרכזית נהרגה באופן סופי ולא הפיך. עד אז, דמויות בקומיקס היו 'חסינות' יחסית, ונהרגו רק באופן זמני. אירוע זה הוכיח כי גם בקומיקס ניתן לספר סיפורים רציניים וטראגיים, והשפיע על יוצרים רבים לאורך השנים.
בסרטי 'ספיידרמן' השונים, החל מ'ספיידרמן' של סם ריימי ועד ליקום הקולנועי של מארוול, מותו של גוון סטייסי (או גרסאות שונות שלה) הפך למוטיב מרכזי. הוא גם השפיע על סדרות אנימציה כמו 'ספיידרמן: סדרת האנימציה' משנות ה-90, שהציגה מחדש את הטרגדיה בצורה בולטת.
מורשתו של גרי קונוויי
מעבר ל'הלילה שבו גוון סטייסי מתה', קונוויי היה אחראי על יצירת דמויות אייקוניות נוספות כמו הפורעי, רובין ג'ייסון טוד, קרול דנברס (קפטן מארוול) ועוד. אך תרומתו הגדולה ביותר נותרה הסיפור שגרם לקוראים להבין כי גם גיבורי-על יכולים לאבד את יקיריהם, וכי אחריותם מגיעה עם מחיר כבד.
קונוויי לא רק כתב סיפור טוב – הוא שינה את הדרך שבה אנחנו רואים גיבורי-על. הוא הראה לנו שהם בני אנוש, עם לבבות שבירים ופחדים אמיתיים.
מותה של גוון סטייסי ממשיך להדהד בקומיקס ובתרבות הפופולרית גם עשרות שנים לאחר מכן. הוא מזכיר לנו כי גם בעולם של גיבורים ונבלים, הטרגדיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים.