מנהיגי התרופות והביוטק: כיצד הם הורסים בעצמם את התעשייה

התעשייה הביוטכנולוגית בסכנה: סין משתלטת, והמערב מאפשר זאת

בתחילת 2025 התעשייה הביוטכנולוגית חוותה אירוע המכונה 'רגע דיפסייק' – רגע של מודעות פתאומית שבו מנהיגי התרופות והביוטק בעולם המערבי הבינו עד כמה סין מתקדמת במהירות בתחומים קריטיים: חדשנות, מהירות פיתוח תרופות וחלקה בעסקאות רישוי.

בשנת 2020, חברות תרופות גלובליות השקיעו כ-9 מיליארד דולר ברכישת נכסי תרופות מרישוי סיני. בשנת 2025, הסכום הזה זינק ליותר מ-137 מיליארד דולר. רק בשני החודשים הראשונים של 2026, נחתמו עסקאות בהיקף של כ-50 מיליארד דולר. דו"ח של ועדת הביטחון הלאומי לביוטכנולוגיה חדשה מ-דצמבר 2025 קבע: 'בתוך שלוש שנים בלבד, התעשייה הביופארמצבטית של סין עלתה ממרכזיות שולית לדומיננטיות מוחלטת'.

הכשל של מנהיגי התעשייה המערבית

ההתקדמות המסחררת של סין בתחום התרופות מתרחשת בזכות ההסכמה השקטה של מנהלי התרופות האמריקאים, אשר מאפשרים לתעשייה שלהם להיחלש ולהתפורר מבפנים.

אני משמש כיו"ר קבוצת עבודה במועצה ליחסי חוץ, החוקרת את התלות של ארצות הברית בתרופות גנריות המיוצרות בסין. לפי הערכות, כ-60% מהתרופות הגנריות הנצרכות בארה"ב מכילות חומרים פעילים שמקורם בסין; חלק מההערכות מגיעות אף ל-80-90%. הנתון המדויק אינו ידוע משום שהרשות לבטיחות מזון ותרופות (FDA) אינה עוקבת באופן רשמי אחר מקור החומרים הפעילים, ומשום שרבים מהתרופות מיובאות מהודו – אשר בעצמה מייבאת חומרי גלם מסין.

התלות הזו מהווה סיכון אסטרטגי עצום לארצות הברית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ביטחון לאומי. למרות זאת, מנהלי התעשייה ממשיכים להעביר ידע, טכנולוגיה ומיזמים לסין, תוך שהם מאפשרים לה להפוך לשחקנית המרכזית בשוק התרופות העולמי.

התעשייה הביוטכנולוגית האמריקאית נמצאת בנקודת מפנה קריטית. אם לא יינקטו צעדים דחופים להחזרת הייצור והחדשנות לידי המערב, סין תהפוך לשליטה הבלעדית בשוק התרופות העולמי תוך שנים ספורות.

ההשלכות: מה צפוי לנו בעתיד?

ההשלכות של התלות הגוברת בסין אינן מוגבלות רק לתחום הכלכלי. הן נוגעות לביטחון הלאומי, ליציבות האספקה של תרופות חיוניות, וליכולת של מדינות המערב לשלוט בגורל התעשייה הרפואית העולמית.

בין הסיכונים המרכזיים:

• פגיעה באספקה: כל משבר גיאופוליטי או סכסוך מסחרי עלול לגרום לקריסה מיידית באספקת תרופות חיוניות לארצות הברית ולמדינות אחרות.
• אובדן חדשנות: סין משקיעה מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח, תוך שהיא מושכת אליה את הטאלנטים הטובים ביותר בתחום. המערב, לעומת זאת, מאבד את היתרון התחרותי שלו.
• סיכון לביטחון לאומי: תלות בתרופות ובטכנולוגיות רפואיות ממדינה עוינת מהווה סכנה אסטרטגית, במיוחד בתקופות של מתיחות גיאופוליטית.

השאלה המתבקשת היא: מדוע מנהיגי התעשייה המערבית ממשיכים לאפשר לסין להשתלט על השוק? התשובה אינה פשוטה, אך היא קשורה בעיקר ללחצים כלכליים קצרי טווח, למדיניות של העברת ייצור למדינות זולות יותר, ולהעדר אסטרטגיה ארוכת טווח מצד הממשלות והחברות.

מה ניתן לעשות כדי לעצור את המגמה?

על מנת למנוע את המשך ההתפוררות של התעשייה הביוטכנולוגית המערבית, יש לנקוט במספר צעדים דחופים:

• החזרת ייצור מקומי: השקעה בתשתיות ייצור מקומיות, תוך מתן תמריצים לחברות להחזיר את הייצור לארצות הברית או למדינות ידידותיות.
• הגברת השקעות במחקר ופיתוח: הגדלת תקציבי המחקר והפיתוח בתחום הביוטכנולוגיה, תוך שיתוף פעולה בין ממשלות, אקדמיה ותעשייה.
• שיתוף פעולה בינלאומי: יצירת בריתות אסטרטגיות עם מדינות ידידותיות על מנת לחזק את שרשרת האספקה ולמנוע תלות במדינות עוינות.
• רגולציה מחמירה: הטלת פיקוח הדוק יותר על יבוא תרופות וחומרי גלם, תוך דרישה לשקיפות מלאה לגבי מקורם.

הזמן אוזל. אם לא יינקטו צעדים מיידיים, התעשייה הביוטכנולוגית המערבית עשויה למצוא את עצמה מחוץ למשחק תוך שנים ספורות, ותישאר תלויה לחלוטין בסין – מדינה שעשויה להפוך אותה לכלי פוליטי וצבאי בעתיד הלא רחוק.