מדי שנה בחודש מרץ נשלחים חשבונות מס רכב ברחבי ערי ומחוזות מסצ'וסטס. מס זה, המכונה מס גובייה, נגבה על רכבים שאינם נדל"ן ונרשמים במדינה, לרבות מכוניות, גרורות וסירות. בניגוד לחשבונות הרישוי שמגיעים בתאריך הרישום האישי, חשבונות המס מגיעים במקביל לכלל בעלי הרכבים, כך שלא ניתן להימנע מהם.
עבור בעלי מספר רכבים, מדובר בתזכורת שנתית לכמות הרכבים שבבעלותם, גם אם חלקם מאוחסנים במחסנים. במקרה שלי, הגיעו השנה 12 חשבונות כאלה – ירידה מ-14 בשנה שעברה. בין הרכבים: שלושה רכבי יומיום (ב.מ.וו 530i משנת 2003, הונדה פיט 2013 ונייסן ארמדה 2008), ותשעה רכבים מבוטחים דרך חברת Hagerty, בהם שלושה ב.מ.וו 2002, ב.מ.וו 3.0CSi, ז.3 רודסטר, ז.3 M קופה ועוד.
איך מחושב מס הגובייה?
גובה המס נקבע לפי ערך הרכב לאחר פחת. הרכב נחשב ל-90% פחות ערך לאחר חמש שנים. לדוגמה:
- רכב בן 20 שנה שמחירו המקורי היה 30,000 דולר: ערך פחות 90% = 3,000 דולר. המס: 2.5% מ-3,000 = 75 דולר לשנה.
- רכב בן 60 שנה שמחירו המקורי היה 3,500 דולר: ערך פחות 90% = 350 דולר. המס: 2.5% מ-350 = 8.75 דולר לשנה.
- רכב יוקרה גרמני שעלותו המקורית 130,000 דולר: ערך פחות 90% = 13,000 דולר. המס: 2.5% מ-13,000 = 325 דולר לשנה.
במקרה שלי, המס הגבוה ביותר השנה הוא 103 דולר עבור הב.מ.וו 530i משנת 2003, בעוד שהנייסן ארמדה עולה 95 דולר. סך כל המסים השנתיים ל-12 הרכבים מגיע ל-618 דולר בלבד – סכום השווה לתיקון רכב ממוצע.
מה כוללים העלויות השוטפות?
בנוסף למס הגובייה, עלויות נוספות כוללות ביטוח, אחזקה ותחזוקה. עם זאת, עבור בעלי רכבים ישנים או אספנים, המסים הנמוכים מהווים יתרון משמעותי. בסופו של דבר, עלות התחביב האוטומטי נותרת נמוכה יחסית ליתר ההוצאות הנלוות.