בחופשה האחרונה שבילינו ביפן עם רעייתי ושני בני הנעורים, נהגנו לקבוע את התוכניות היומיות לפי כלל פשוט: לא כל פעילות תתאים לכל אחד. אם ביום מסוים בחרתי לטייל בקניות, לא יכולתי להתלונן כשביום אחר נאלצתי להצטרף למשהו שלא התחשק לי. במהלך שבועיים של חופשה, הייתי פחות מתלהב מביקורים בשלושה פארקי שעשועים: טוקיו דיסני סיי, טוקיו דיסני לנד ואוניברסל סטודיוס אוסקה.

אני לא ממש חובב דיסני, ומה שמרחיק אותי ממשחקי אימה ומהרכבות ההרים המפחידות הוא אותו גורם בדיוק. לכן, לא הופעתי במיטבי בשני הפארקים של דיסני (למעט 'סטאר טורס', שזכה לחסדתי). מנגד, אני כן נהנה ממשחקי נינטנדו, אך כששמעתי על הצפיפות העצומה בעולם סופר נינטנדו שבאוניברסל סטודיוס אוסקה, ציפיתי להגיע למקום עמוס, עם תורים של שעות, ולעזוב במהרה. בפועל, היום שבחרנו לבקר בפארק התברר כאחד השקטים ביותר בשנה.

למרות שהוזהרנו שנצטרך לרכוש כרטיסי כניסה מיוחדים עם שעות קבועות כדי להיכנס לעולם סופר נינטנדו, כשהגענו למקום התברר כי כמות המבקרים הייתה נמוכה מהצפוי. הנהלת הפארק החליטה לבטל את הדרישה לכרטיסים המיוחדים ולפתוח את שערי עולם סופר נינטנדו לכלל המבקרים ללא הגבלה.

אני מודע לכך שאין צורך בסקירה נוספת של המקום. הוא נפתח לפני חמש שנים, וכבר קיימים אינספור סרטוני מדריכים ביוטיוב שמציגים כל פינה בו. אך אם יש משהו אחד שלקחתי ממנו, זה שאני — עיתונאי ותיק בן 46, שחשב שהוא כבר מזמן לא יגיב לנסים של ילדות — נכנסתי למקום והרגשתי משהו שלא חוויתי כבר שנים: תחושה של פליאה טהורה, כמו גל של שמש מצוירת שוטף אותך.

כשהגעתי לכניסה המיוחדת של עולם סופר נינטנדו — הממוקמת בחלקו האחורי של הפארק ודורשת טיפוס במעלה גבעה — לא היה דבר שיכול היה להכין אותי למה שראיתי. ראיתי תמונות וסרטונים רבים של המקום, אך אף אחד מהם לא הצליח להעביר את תחושת ההקסמה האמיתית. לאחר שנכנסתי דרך מנהרת צינור מעבר ארוכה, מצאתי את עצמי מול גרסאות ענקיות של טירת הנסיכה פיץ' וטירת באוזר, עצים, גומבות, בלוקים של סימני שאלה, ועוד. המקום עצום בגודלו ובפירוטיו, עד כדי כך שהוא גורם לך להרגיש, ולו לרגע קצר, כאילו הועברת לעולם אחר — עולם שבו הדשא הסמיך והאווירה הכללית מזכירים לך בדיוק מהי קסם אמיתי.

אפילו שירותי ההפסקה והחנויות למזכרות מזכירים לך שאתה עדיין בעולם האמיתי, החוויה הכוללת כל כך חזקה, עד שאי אפשר שלא להתרגש. עולם סופר נינטנדו לא רק עומד בציפיות — הוא עולה עליהן בהרבה, והופך כל מבקר, צעיר או מבוגר, לילד שוב.

מקור: Aftermath