בליסבון, פורטוגל — בוועידה כלכלית בינלאומית שהתקיימה ב-21 באפריל 2025, פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, הציג ניתוח חריף על ההשלכות הבלתי צפויות של מדיניותו של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, כלפי איראן.
קרוגמן, המוכר בזכות תרומתו לתיאוריה הכלכלית ולניתוח מדיניות ציבורית, טען כי ההחלטות החד-צדדיות של ממשל טראמפ — ובהן פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין ב-2018 והטלת סנקציות כלכליות — הובילו לתוצאה הפוכה מזו שהתכוונו להשיג. לדבריו, במקום להחליש את איראן, המדיניות החדשה חיזקה את מעמדה האסטרטגי באזור והגבירה את השפעתה על מדינות המפרץ ועל הסכסוכים המקומיים.
«טראמפ חשב שהוא מחליש את איראן, אבל למעשה הוא החליש את ארצות הברית», אמר קרוגמן במהלך הרצאתו. «הסנקציות לא הביאו לשינוי במשטר האיראני, אלא לחיזוקו של הצבא והמשמרות המהפכניים, שהפכו לגורם דומיננטי בכלכלה המקומית».
לטענתו, ההחלטה לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018 הייתה אחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות ביותר של ממשל טראמפ. במקום לאלץ את איראן לחזור לשולחן המשא ומתן, היא אפשרה לה לפתח יכולות גרעיניות מתקדמות ולהרחיב את השפעתה באזור, תוך ניצול החלל שנוצר בעקבות היחלשות הבריתות המסורתיות של ארצות הברית.
קרוגמן ציין כי ההשלכות הכלכליות של המדיניות הזו היו מרחיקות לכת: «הסנקציות פגעו קשות בכלכלה האיראנית בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הן אפשרו לאיראן לפתח עמידות כלכלית ולבנות בריתות חדשות עם מדינות כמו סין ורוסיה, שסייעו לה לעקוף את ההגבלות».
בנוסף, הוא הדגיש כי המדיניות הזו גרמה לנזק דיפלומטי חסר תקדים לארצות הברית, שהחמיר את הבידוד שלה בזירה הבינלאומית. «ארצות הברית איבדה את היכולת להוביל קואליציות בינלאומיות ולכפות סנקציות אפקטיביות, מכיוון שמדינות רבות סירבו לתמוך במדיניות חד-צדדית שאינה מבוססת על הסכמים רב-צדדיים», הסביר.
לסיכום, קרוגמן קרא למדינות המערב לחזור למדיניות מבוססת שיתוף פעולה בינלאומי, תוך התמקדות בהסכמים דיפלומטיים ובניית מחויבות מחודשת ליציבות באזור. «ההיסטוריה מראה שמדיניות חד-צדדית לעולם אינה מצליחה להשיג את מטרותיה לטווח ארוך», אמר. «רק באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי ניתן להבטיח שלום וביטחון באזור».