משחקי עולם פתוח וטיולים הם ז'אנר ותיק, אך Outbound מציע חוויה שמרגישה ריקה למדי. הרעיון הראשוני נראה מבטיח: יציאה לדרך עם קרוון ממותג, חקר נופים טבעיים והרחבת בסיס הבית הנייד. אלא שמהר מאוד מתברר כי המשחק חסר את אותם האלמנטים שהופכים חוויות דומות למוצלחות.
חסר לו סיפור מעניין שיניע את השחקן קדימה. הדמות הראשית עוזבת חיים עירוניים רגילים כדי לרכוש קרוון ולטייל בארץ, אך אין כאן מטרה עמוקה או התפתחות אישית. הבנייה וההרפתקה מוגבלות למדי: ניתן להקים חממות, לתקן גשרים או לפתוח שערים, אך המשימות הללו חוזרות על עצמן במהירות ומספקות תחושת הגשמה מעטה בלבד.
המשחקיות עצמה אינה מגוונת דיה. בעוד שמשחקים כמו Pokémon Pokopia מציעים חקר ועיצוב מרתקים יותר, ובCamper Van: Make It Home ניתן להרגיש סיפוק ממשימות בנייה ופתרון חידות, כאן הכל נראה שטחי. חסרונות בולטים נוספים כוללים:
- אזורים ריקים וחסרי עניין שלא מצליחים למלא את המפה.
- היעדר תכונות נוחות בסיסיות כמו מסלולים קצרים או נסיעה מהירה.
- כלי הרכב האיטיים והלא נוחים, במיוחד בנסיעה מחוץ לכביש.
- חוסר במפגשים עם דמויות אחרות, למרות קיומם של מבנים נטושים המעידים על נוכחות אנושית.
החוויה הופכת במהרה לשגרתית ומשעממת. המשימות החוזרות על עצמן – איסוף חומרי גלם כמו מתכת, עץ ופירות יער – דורשות מסעות ארוכים ללא קיצורי דרך. נסיעה מחוץ לכביש מסוכנת מדי ומסתיימת לרוב בנזק לרכב. גם בעלי החיים אינם מצליחים ליצור קשר אמיתי: הכלב המצורף לקרוון מרגיש יותר כמו אביזר קוסמטי מאשר חבר אמיתי.
בסופו של דבר, Outbound מציע אווירה נעימה אך ריקה מתוכן. ללא סיפור מרתק, מגוון משחקיות או תכונות נוחות, הוא הופך למשחק שמתחיל טוב אך נגמר מהר מדי – בלי להשאיר חותם.