ביקורת על 'In the Grey': סרט פעולה גנריטי ללא נשמה

תיאוריה ידועה טוענת כי כדי שהקהל יאהב דמות, היא צריכה להיות טובה מאוד בעבודתה. גם אם יש לה הרבה פגמים, אם היא השודדת הטובה בעולם, אנשים חייבים להודות שהיא יודעת מה היא עושה. אנחנו לא בהכרח רוצים לבלות איתה, אבל אנחנו בדרך כלל נהנים לצפות בה עובדת. זו הסיבה שקיימת תופעה שנקראת "פורנוגרפיית כשירות" (Competence Porn). הסרט "In the Grey" לוקח את ההנאה הזו ומחסל אותה לחלוטין.

גאי ריצ'י, שביסס את הקריירה שלו על הדמות הטובה בעבודתה, הגיע כעת לנקודה שבה השיטה הזו הפכה למאולצת ונטולת חיים. סרטו החדש הוא ניסיון ליצור סרט פעולה מטופח וקריר, אך התוצאה היא נסיעה חד-כיוונית אל עיר השעמום. אוכלוסיית העיר הזו? הקאסט המצוין שנקלע לסרט גרוע.

בסרט מככבים אייזה גונזלס בתפקיד רייצ'ל ויילד, שודדת הלוואות יוקרתית שמטרתה להחזיר מיליארד דולר שנגנבו מבנק. לצידה שני עוזרים קשוחים: ג'ייק ג'ילנהול בתפקיד ברונקו והנרי קאוויל בתפקיד סיד. התוכנית שלה כוללת הטלת מצור על עושרו של הנוכל עד שיחזיר את הכסף, תוך שימוש בברונקו וסיד לביצוע משימות כמו האזנות סתר לרואי חשבון מושחתים וירי ברחובות.

שני השלישים הראשונים של הסרט מוקדשים לתכנון פעולות מגניבות של גיבורי על-קוליים, תוך ביצוען מדי פעם. השליש האחרון כולו נועד למירוץ מרתוני שתוכנן מראש על ידי במאי הסרט, הכולל מלכודות ומנהרות סודיות. המירוץ מתרחש שלושה חודשים לאחר שאר העלילה, מה שמעלה שאלות כמו: האם המלכודות עדיין פעילות? מדוע אף אחד לא הפעיל אותן בטעות במשך כל הזמן הזה? הסרט נראה כאילו הוא קיים רק כדי להציג את עצמו כמגניב, ואכן הוא עושה זאת היטב. הצילום יעיל, השחקנים נראים מושלמים בחולצותיהם הנפוחות מול נופים טרופיים, והם מומחים בעבודתם. אך בדיוק כאן הבעיה: כשהדמויות כל כך מושלמות עד שאין להן אתגר, או כשעבודתן חסרת משמעות עבור הקהל והעולם, אין סיבה להזדהות איתן. הסרט סובל משתי הבעיות הללו.

ניתן לראות שאייזה גונזלס מנסה להוסיף משהו לדמותה, אך היא מקבלת הזדמנויות מעטות בלבד – פעמיים או שלוש למשך כמה שניות. היא נמצאת במצבים של חיים ומוות, וברור שהיא לא רגילה לרמת האלימות הזו, בניגוד לשני עוזריה. מוזר שהיא כל כך רגועה בתכנון האלימות, אבל בסדר, קל יותר לומר מאשר ל...