ב-26 באפריל 1995 הפך בית המשפט העליון של ארצות הברית את החלטתו בפסק הדין ארה"ב נגד לופז, והגביל באופן משמעותי את סמכות הממשל הפדרלי בתחום החינוך והפשיעה המקומית.
בפסק הדין נקבע כי חוק הסחר הבין-מדינתי משנת 1990 אינו תקף להעמדה לדין של אלфонסו לופז הבן, תלמיד תיכון בטקסס, שהורשע בנשיאת נשק בבית ספרו. בית המשפט קבע כי החוק הפדרלי חורג מסמכותו החוקתית, שכן הנושא אינו קשור באופן ישיר לסחר בין מדינות.
ההחלטה היוותה נקודת מפנה ביחסי הכוחות בין הממשל הפדרלי למדינות, והדגישה את חשיבות ההגבלה על סמכויות הממשל המרכזי. היא גם סייעה לעצב מחדש את המדיניות הציבורית בתחום החינוך והביטחון.
השופטים שהשתתפו בהחלטה:
- השופט ויליאם רנקוויסט (נשיא בית המשפט)
- השופט ג'ון פול סטיבנס (נגד)
- השופט סנדרה דיי או'קונור
- השופט אנטונין סקאליה
- השופט אנתוני קנדי
- השופט דייוויד סוטר
- השופט קלרנס תומאס
- השופט רות ביידר גינסבורג
- השופט סטיבן ברייר
החלטה זו נחשבת לאחת מהחשובות ביותר בתחום הפדרליזם בארצות הברית, והיא ממשיכה להשפיע על פסיקות משפטיות עד היום.