בית המשפט העליון של ארצות הברית הוציא את ההחלטה הסופית שלו בנושא חוק זכויות ההצבעה ההיסטורי, והחליש אותו באופן מהותי. ההחלטה התקבלה ברוב של שישה שופטים מול שלושה, כאשר השופטים השמרנים סמואל אליטו, קלרנס תומאס, ברט קוואנאג' וג'ון רוברטס הצטרפו לרוב המכריע.

ההחלטה מהווה ניצחון משמעותי למבקרי החוק, אשר טענו כי הוא אינו רלוונטי עוד במאה ה-21. מנגד, מתנגדי ההחלטה מזהירים כי היא תוביל לפגיעה בזכויות ההצבעה של קבוצות מיעוט, בעיקר במדינות בעלות חוקי הצבעה נוקשים.

החוק, שנחקק בשנת 1965, היה אחד ההישגים החשובים ביותר של תנועת זכויות האזרח בארצות הברית. הוא נועד למנוע אפליה בהצבעה נגד קבוצות מיעוט, בעיקר בדרום ארצות הברית, שם נהגו להנהיג חוקים מפלים כגון מסי גולגולת ומבחני קריאה.

מה קובעת ההחלטה?

  • ביטול דרישת האישור המוקדם: המדינות לא יהיו חייבות יותר לקבל אישור פדרלי לפני שינוי חוקי ההצבעה שלהן.
  • הגבלת הגנה משפטית: קבוצות אזרחים יתקשו יותר לתבוע מדינות על הפרת זכויות הצבעה.
  • השפעה על מדינות מפתח: מדינות כמו טקסס, ג'ורג'יה וקרוליינה הצפונית צפויות להחמיר את חוקי ההצבעה שלהן בעקבות ההחלטה.

ההחלטה עוררה תגובות נזעמות בקרב ארגוני זכויות אדם ופעילים פוליטיים. נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, פרסם הצהרה בה הוא מכנה את ההחלטה "צעד אחורה עבור הדמוקרטיה האמריקאית".

"החלטה זו היא מכה קשה לזכויות האזרח ולשוויון בארצות הברית. היא תאפשר למדינות לקבוע חוקי הצבעה שיפגעו בזכויותיהם של מיליוני אזרחים." — ברק אובמה

מנגד, תומכי ההחלטה טוענים כי היא מחזירה את הסמכות למדינות לקבוע את חוקי ההצבעה שלהן, ללא התערבות פדרלית. הם מצביעים על כך שחלק מהדרישות בחוק זכויות ההצבעה אינן רלוונטיות עוד בעידן המודרני.

ההשלכות של ההחלטה צפויות להיות מרחיקות לכת. היא עשויה להשפיע על הבחירות הקרובות בארצות הברית, בעיקר במדינות שבהן ישנה היסטוריה של הפרת זכויות הצבעה. בנוסף, היא עשויה לעורר מחדש את הדיון הציבורי על הצורך ברפורמה בחוקי ההצבעה במדינה.