מחקר חדש של צוות מדענים מישראל וממרכז אירופה חושף תגלית מפתיעה על גדילתם של תינוקות ניאנדרטלים: הם היו גדולים וחזקים יותר מתינוקות בני אדם בני ימינו. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Current Biology, מבוססים על ניתוח שלד של תינוק ניאנדרטלי שנקבר במערה בצפון ישראל לפני כ-51,000 עד 56,000 שנה.

השלד, שהתגלה בשנות ה-60 יחד עם שרידים של כ-20 ניאנדרטלים נוספים, נחקר לראשונה רק בשנות ה-90. המחקר הנוכחי הוא הראשון שבחן באופן מקיף את 111 עצמותיו של התינוק, וחושף כי למרות גילו הצעיר — כחצי שנה בלבד — הוא היה בגודל של תינוק אנושי בן שנה.

גדילה מהירה ועצמות עבות

החוקרים גילו כי עצמותיו של התינוק היו עבות יחסית וגולגולתו גדולה, מה שהעיד לכאורה על גיל מבוגר יותר. עם זאת, ניתוח השיניים חשף את גילו האמיתי הצעיר. פרופ' אלה ביין מאוניברסיטת תל אביב, שהובילה את המחקר, הסבירה לEl Pais: "אני מאמינה שהגיל ההיסטולוגי של השיניים מדויק יותר מאשר הגיל שנמדד על פי נפח עצמות הארוכים או חלל המוח בגולגולת, כאשר מדובר בתינוקות צעירים כל כך".

ממצאים קודמים משנת 2022 הראו כי עצמותיהם של ילדי ניאנדרטלים היו עבות וחזקות יותר מאלה של ילדים בני אדם בני ימינו. בנוסף, ניאנדרטלים בוגרים היו בדרך כלל נמוכים ושריריים יותר מאיתנו.

הסתגלות לסביבה קשה

החוקרים מעריכים כי קצב הגדילה המהיר והגוף החזק היו תוצאה של הסתגלות לתנאי חיים קשים באירופה ובאסיה, בהם התקיימו הניאנדרטלים בין 400,000 ל-40,000 שנה לפני זמננו. "הבנת הדפוס הזה חיונית להבנת מי היו הניאנדרטלים ואיך הם הסתגלו לסביבתם", אמרה ביין.

הניאנדרטלים חיו בתקופה שבה התנאים היו קשים בהרבה מאלה של ימינו, ועל כן עברו תהליך של ברירה טבעית שהעדיף ילדים חזקים ובריאים שיכלו להתבגר במהירות. למרות ההבדלים בינינו לבינם, הראיות הגנטיות מראות כי בני אדם וניאנדרטלים קיימו יחסי מין והביאו צאצאים משותפים. עקבותיהן של מערכות יחסים אלו נמצאות כיום בדנ"א שלנו, ומהוות עדות לסיפור עתיק על שתי אוכלוסיות הומינידיות שחיו זו לצד זו בתקופה הפרהיסטורית.

מה עוד אנחנו יודעים על הניאנדרטלים?

מחקר קודם גילה עדויות לכך שבני אדם קיימו יחסי מין עם יצורים לא אנושיים, כולל ניאנדרטלים. ממצאים אלו מראים כי למרות ההבדלים הפיזיים והתרבותיים, היו קשרים הדוקים בין המינים בתקופה הקדומה.

מקור: Futurism