האם התעלמנו מזיהום האוקיינוסים הנפוץ ביותר? מחקר חדש חושף את האמת

מהפכה במחקר זיהום האוקיינוסים: התרכובות הנסתרות מאחורי הזיהום הנפוץ ביותר

עשרות שנים של ניטור זיהום האוקיינוסים התמקדו בעיקר בחומרי הדברה ותרופות, תוך התייחסות אליהן כאיום העיקרי על המערכות האקולוגיות והבריאות האנושית. אולם הנחת יסוד זו הובילה להתעלמות מקטגוריה רחבה בהרבה של מזהמים: התרכובות התעשייתיות הנמצאות באריזות פלסטיק, ריהוט ומוצרי טיפוח יומיומיים. מחקר חדש שפורסם ב-Nature Geoscience חושף כי תרכובות אלו מתפשטות באופן נרחב, ואף מגיעות לאזורים הנחשבים לטהורים ביותר, כמו שוניות האלמוגים בקריביים.

התרכובות הללו הן ביולוגיות פעילות – חלקן מפריעות לחילוף החומרים המיקרוביאלי, וייתכן כי הן משפיעות על מחזור הפחמן באוקיינוסים, אחד התהליכים הביוגאוכימיים החשובים ביותר בכדור הארץ. דניאל פטרס, ביוכימאי מאוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד, מסביר: "מעבר לחומרי ההדברה והתרופות, מה שהפתיע אותנו באמת הוא שתרופות תעשייתיות נפוצות נמצאות ברמות גבוהות עוד יותר, ולא רק באזורי חוף או זיהום מוכרים, אלא כמעט בכל מקום."

המחקר שחשף את התמונה המלאה

צוות המחקר, בראשות פטרס וג'ארמו-שארלס קאלינסקי, עמית פוסט-דוקטורט ממרכז החדשנות הביוטכנולוגית באוניברסיטת רודס, ניתח מחדש 21 מערכות נתונים ציבוריות שכללו דגימות מים שנאספו במשך למעלה מעשור באוקיינוסים השקט, ההודי והאטלנטי הצפוני, וכן בימים הבלטי והקריבי. כל הקבוצות שנבדקו – מזהמים תעשייתיים, תרופות וחומרי הדברה – שייכות לקבוצה הנקראת קסנוביוטיקות: תרכובות אורגניות מלאכותיות שאינן קיימות במערכות טבעיות.

כצפוי, חומרי הדברה ותרופות נמצאו בריכוזים גבוהים באזורי החוף, בשל זרימתם מאזורי חקלאות ומשפכי ביוב. אולם התרכובות התעשייתיות התנהגו אחרת. פוליאלקילן גליקולים המשמשים בנוזלי הידראוליקה, פתלטים מפלסטיק PVC, חומרי מעכב בעירה אורגנופוספטיים מריהוט ואלקטרוניקה, וסורפקטנטים ממוצרי טיפוח נמצאו נוכחים באופן נרחב בכל סוגי המערכות האקולוגיות – יותר מכל קבוצת מזהמים אחרת.

פטרס מציין: "אלו כימיקלים שאנו משתמשים בהם מדי יום, ולכן הם מתפזרים באופן נרחב."

מפת הזיהום הכימית המקיפה ביותר עד כה

על מנת ליצור מפה מלאה של הכימיקלים באוקיינוסים, החוקרים ניתחו למעלה מ-2,300 דגימות מאזורי חוף ממוזגים, שוניות אלמוגים והאוקיינוס הפתוח, תוך חיפוש אחר נוכחות קסנוביוטיקות ובחינת חלקם של חומר אורגני מומס (DOM) – מאגר מולקולות המכילות פחמן המומסות במי הים. בסך הכל, הצוות זיהה 248 מולקולות קסנוביוטיות מוכרות, והמחקר מציע את המפה הכימית המקיפה ביותר של זיהום אורגני אנושי באוקיינוסים עד היום.

החוקרים השתמשו בספקטרומטריית מסה לא ממוקדת לצד כלים חישוביים הניתנים להרחבה. בניגוד לניתוח ממוקד מסורתי הבוחן רק רשימה מוגדרת מראש של מולקולות מסוכנות ידועות, גישה זו מאפשרת גילוי אלפי כימיקלים בו-זמנית, אפילו בריכוזים נמוכים. לאחר מכן, החוקרים יישמו רשת מולקולרית, טכניקה חישובית המאפשרת זיהוי לא רק של חומרים מוכרים, אלא גם של "משפחות" או נגזרות שלהם.

שוניות האלמוגים: האזורים ה'טהורים' שנחשפו לזיהום

פטרס מדגיש כי יש לבחון מחדש את המושג 'טהור' בהקשר לאוקיינוסים: "מקורות הזיהום האנושי נמצאים כמעט בכל מקום. זה היה מפתיע לגלות תרכובות אלו בשוניות אלמוגים כמו אלו בפולינזיה הצרפתית, הנחשבות לגן עדן אקזוטי ומושלם." ניתוח מעמיק חושף כי גם אזורים אלו, הנראים כ'גלויות מהעולם', סובלים מזיהום כימי נרחב.

"המחקר שלנו מראה כי הזיהום הכימי באוקיינוסים אינו מוגבל לאזורי חוף או אזורים מזוהמים, אלא הוא גלובלי וחדשני. אנו חייבים להבין את ההשלכות של נוכחותם של כימיקלים אלו על המערכות האקולוגיות ועל מחזור הפחמן, שהוא קריטי להישרדות האנושות."

השלכות המחקר והפעולות הנדרשות

ממצאי המחקר מדגישים את הצורך הדחוף לשנות את אסטרטגיות הניטור והרגולציה של זיהום האוקיינוסים. התרכובות התעשייתיות, הנמצאות בשימוש יומיומי, מהוות איום סמוי אך משמעותי על המערכות האקולוגיות. החוקרים קוראים להגברת הפיקוח על פליטתן ולפיתוח טכנולוגיות חדשות לניטורן.

בנוסף, המחקר מצביע על הצורך בהעלאת המודעות הציבורית לנושא, שכן רוב האנשים אינם מודעים לקיומן של תרכובות אלו ולהשפעותיהן הסביבתיות. רק באמצעות שיתוף פעולה בין מדענים, מקבלי החלטות והציבור הרחב ניתן יהיה להתמודד עם אתגר הזיהום הכימי העולמי.