האם ראש העיר ממדני יכול להחזיר את הדמוקרטים למסלול הנכון?

ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדני, ציין לאחרונה 100 ימים בתפקידו, לאחר ניצחון היסטורי בבחירות בסתיו שעבר. עד כה, התמיכה בו גבוהה, הוא החל לממש חלק מהבטחותיו המרכזיות, והתמודד בהצלחה עם שני סופות חורף קשות שפקדו את העיר בתחילת השנה. בנוסף, הוא אף הצליח להרשים פעמיים את נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ.

הצלחתו של ממדני מעלה שאלות לגבי המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות האמצעיות. האם הצלחתו יכולה לשמש כמודל לעתיד המפלגה? עד כמה ניתן לשכפל את המודל שלו מחוץ לניו יורק או ברמה הלאומית? ובעיקר – עד כמה המפלגה מוכנה להקשיב?

מה אומרים על ממדני בתוך המפלגה הדמוקרטית?

בן רודס, לשעבר סגן יועץ לביטחון לאומי של ברק אובמה וכיום מחבר וסופר, התייחס לאחרונה לשאלות אלו בפודקאסט Today, Explained. הוא ציין כי המפלגה הדמוקרטית מתחלקת כיום לשני קווים שוברי שוויון: הראשון הוא המתח בין השמאל למרכז, והשני – בין אלו שמבינים את הסכנה הנשקפת מטראמפ ואת הצורך בשינוי דור, לבין אלו שלא.

לדברי רודס, ממדני מעורר התלהבות בקרב אלו הנמצאים בקצה הפרוגרסיבי של המפלגה או בקרב אלו המבקשים פנים חדשות שמבינות את המציאות הפוליטית הנוכחית, נוקטות בגישה שונה ומתרחקות מהחזרה על אותן טענות ישנות שוב ושוב. רבים רואים בו הזדמנות, דמות לחיקוי או מודל להצלחה.

מנגד, ישנם דמוקרטים החוששים מממדני, בעיקר בשל עמדותיו בנושא ישראל והפלסטינים. צ'אק שומר, למשל, מייצג את הזרם המרכזי במפלגה שמביע חשש מהעברת השלטון לדור חדש, בדומה לחששותיו של ג'ו ביידן בתקופתו.

«ממדני מעורר התלהבות בקרב אלו המבקשים שינוי אמיתי, אך גם מעורר חששות בקרב אלו שעדיין מחזיקים בדפוסי חשיבה ישנים», אמר רודס.

האם ממדני יכול להיות מודל להצלחה דמוקרטית?

השאלות המרכזיות הן האם הצלחתו של ממדני ניתנת לשחזור במדינות אחרות או ברמה הלאומית, ומה המפלגה הדמוקרטית מוכנה ללמוד ממנו. רודס ציין כי המפלגה זקוקה לחדשנות ולהבנה עמוקה יותר של המציאות הפוליטית הנוכחית, אך האם היא תהיה מוכנה לוותר על השליטה בדפוסי החשיבה הישנים שלה?