הקפיטליזם של אנטיפה: איך שוק חופשי הופך לספורט נוער מנוכר

תמונה: האנה יוסט

אנחנו צריכים לדבר על הפסגה המדהימה שערך הנשיא האהוב שלנו עם יושב ראש שי הסיני — מנהיג שנחשב לראוי ביותר לתפקידו, על פי רבים. אבל לפעמים צריך לעשות משהו למען עצמנו. היום אנחנו מדברים על הקפיטליזם.

כן, הקפיטליזם. המערכת הכלכלית שהעלתה מאות מיליונים מעוני, שיפרה את רמת החיים והביאה לשגשוג חסר תקדים. מצד שני, היא גם יכולה להיות קשה, לא הוגנת ולעיתים אף מרושעת. אז בואו נדבר על הצדדים האפלים שלה — באמצעות שלושה סיפורים על התוצאות הקשות של הקפיטליזם, וסיפור אחד על חברה עצמאית שצמחה בזכות המרחב שהשוק החופשי יצר.

הספורט שמשקף את ערכי אמריקה — והקפיטליזם שמשחית אותו

כל ענף ספורט לנוער הוא ייחודי בדרכו. כדורגל, למשל, הוא ענף גלובלי מכיוון שהוא דורש רק כדור. ניתן לשחק בו בכל מקום — ברחוב, במגרש או אפילו על מדרכה. אין צורך בארגון מורכב או בציוד יקר. זו הסיבה שהוא הופך לספורט העממי ביותר בעולם.

פוטבול, לעומת זאת, הוא ענף אמריקאי מובהק. הוא דורש ציוד יקר — כדור, מגני גוף, קסדות — שטח עצום ומספר רב של שחקנים. אי אפשר באמת לשחק אותו ללא הקשר מאורגן. זו הסיבה שהוא מהווה ביטוי מושלם לערכים האמריקאיים: תחרותיות, ארגון ומבנה היררכי.

אבל מה קורה כשהקפיטליזם משתלט גם על ענפי ספורט שבהם אין צורך בארגון מורכב? מה קורה כשחברות פרטיות הופכות את הספורט לנוער לעסק רווחי, תוך העלאת מחירים והגבלת גישה?

Black Bear: התאגיד ששולט בהוקי קרח לנוער

חברת Black Bear Sports Group, בבעלות פרטית, צוברת שליטה על ענף הוקי הקרח לנוער בארה"ב באמצעות רכישת זירות קרח, קבוצות וטורנירים. המטרה? ליצור מונופול שיגדיר מחדש את הכללים של המשחק.

על פי חקירה של USA Today, מייסד החברה, מוראי גאנטי, ראה כיצד כסף וגישה קובעים מי יגיע לרמות הגבוהות ביותר בהוקי קרח. כמשקיע, הוא בנה עסק סביב הרעיון הזה. באמצעות חברת ההשקעות שלו, Blackstreet Capital Holdings, הוא רכש במהירות זירות קרח וצוותים בצפון מזרח ובמרכז ארצות הברית, והפך אותם לחלק מאקו-סיסטם יקר של ליגות, טורנירים ועמלות.

התוצאה? מחירים גבוהים יותר, פחות בחירה, ודאגה גוברת בקרב מומחים משפטיים מהעובדה שחברה אחת צוברת כוח על ענף שהיה מבוסס עד כה על ארגונים מקומיים ללא מטרות רווח. הוקי קרח לנוער הופך ל'תשלם כדי לשחק' — משפחות נאלצות להוציא מאות דולרים נוספים מדי שנה, או לסכן את עצמן מהדרה.

חברת Black Bear היא כיום הבעלים והמפעילים הגדולים ביותר של זירות קרח בארה"ב. היא מחזיקה במאות קבוצות נוער למטרות רווח, ליגות, טורנירים ותוכנות סטרימינג שבהן צופים ההורים במשחקים.

איך היא עושה את זה? באמצעות שליטה מוחלטת בשרשרת האספקה. ברגע ש-Black Bear שולטת בזירה, היא יכולה להכתיב תנאים לקבוצות שאינן בבעלותה. למשל, היא יכולה להגביל גישה לזירה אלא אם הקבוצה משלמת עמלות נוספות או משתתפת בטורנירים שלה.

וזה לא הכל. החברה גם מפעילה תוכנות סטרימינג שבהן צופים ההורים במשחקים — וכך היא שולטת גם בנתוני הצפייה וההכנסות מהן.

השורה התחתונה: הקפיטליזם יכול להיות מנוע צמיחה, אבל כשחברות פרטיות הופכות למונופולים, הוא הופך לכלי דיכוי. הוקי הקרח לנוער בארה"ב הופך לענף שבו רק המשפחות העשירות יכולות להרשות לעצמן להשתתף, תוך שהן נאלצות לשלם מחירים הולכים וגדלים עבור הזכות לשחק.

האם יש פתרון?

הסיפור של Black Bear הוא רק דוגמה אחת לדרך שבה הקפיטליזם יכול להפוך לאנטי-תזה לערכים שהוא אמור לקדם. אבל יש גם סיפורים אחרים — סיפורים על חברות עצמאיות שצמחו בזכות המרחב שהשוק החופשי יצר.

במאמר הבא, נדבר על חברה עצמאית שגדלה בזכות השוק החופשי, ועל הדרך שבה היא מנסה לשמור על ערכי הספורט והקהילה מול התאגידים הגדולים.

"הקפיטליזם יכול להיות כלי רב עוצמה לשינוי חיובי, אבל כשחברות הופכות למונופולים, הן הופכות לכוח מדכא. הספורט לנוער צריך להיות נגיש לכולם, לא רק למי שיכול להרשות לעצמו לשלם."