המינוי של ג'ון צ'איקה למנכ"ל החדש של טורונטו מייפל ליפס הפך מיד למוקד של סערה תקשורתית. הביקורת הראשונה שהגיעה אליו לא הייתה החריפה ביותר, אך היא סימנה את הטון הכללי: צ'איקה זכה ללעג על כך ששמות ילדיו מזכירים גבינות. ביקורת זו, אף שהייתה הקלה ביותר, העידה על ההתנגדות העזה שהוא עתיד להתמודד איתה.
התקשורת בטורונטו, ובייחוד עולם ההוקי הקנדי, לא הסתפקה בביקורת שטחית. השנאה כלפי צ'איקה הייתה כה עזה עד כי היא גברה על מינויו של מאטס סונדין לתפקיד יועץ בכיר, תפקיד שנראה כאילו נוצר כדי לתת גיבוי לצ'איקה ולמנכ"ל קבוצת MLSE, קית' פלי. שני האנשים האלה הפכו למטרות העיקריות של הביקורת.
אבל מה בדיוק עשה צ'איקה כדי לעורר תגובה כה חריפה? מדוע הנהלת הקבוצה, בראשות פלי, החליטה לסכן את המוניטין שלה במינוי שנוי במחלוקת? האם מדובר בטעות אסטרטגית, במהלכים עתידיים ב-WWE, או אולי בצעד שנועד להרחיק את עצמו מההנהלה?
השאלה הגדולה: למה כולם כועסים כל כך?
התגובה התקשורתית למינויו של צ'איקה הייתה חסרת תקדים. לא מדובר רק בביקורת מקצועית, אלא בהתנגדות אישית ואף לעג שגרתי. התקשורת בטורונטו לא הסתירה את התנגדותה, והביקורת לא התמקדה רק בהישגיו המקצועיים, אלא גם באישיותו ובאופן שבו הוא נתפס בציבור.
העובדה שצ'איקה זכה לביקורת כבר ביום הראשון לתפקידו מעידה על הציפיות הגבוהות והחששות הגדולים סביבו. האם הוא יצליח להוכיח את עצמו למרות הביקורת הקשה? או שמא הוא יהפוך לסמל של החלטות גרועות של הנהלת הקבוצה?