טרמפ גוזל מיליארדי דולרים מאזרחי ארה״ב – כך הוא עושה זאת בגלוי

במהלך המשא ומתן התלווה למחלוקת המתמשכת סביב תוכנית הגרעין האיראנית, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על ויתור דרמטי בעמדתו: הוא כבר אינו דורש מאיראן לוותר לצמיתות על שאיפותיה הגרעיניות, אלא לקבל השהייה של 20 שנה בלבד. "עשרים שנה זה מספיק, אבל רמת ההבטחה מהם לא מספיקה", אמר טראמפ במהלך טיסה חזרה מסין. "במילים אחרות, חייבים שזה יהיה באמת עשרים שנה של ממש."

בינתיים, במקביל להכרזה על המדיניות החדשה כלפי איראן, מתגבשת פרשה נוספת המעוררת זעזוע בקרב הציבור האמריקני: הסכם פשרה בין טראמפ לרשות המסים האמריקנית (IRS) בסכום של 1.7 מיליארד דולר, אשר אמור לכלול הקצאת כספים לפיצוי בעלי ברית פוליטיים שלו שנפגעו לכאורה בתקופת ממשל ביידן.

על פי דיווחים של ABC News, ההסכם עומד בפני סיום, אך עדיין לא נחתם באופן סופי. עם זאת, הפרטים המרכזיים כבר ידועים: הכספים יועברו באמצעות ועדה מיוחדת שתפעל תחת הנשיא טראמפ ותוכל לפטר את חבריה ללא סיבה מוצדקת. הוועדה לא תהיה מחויבת לחשוף את תהליך קבלת ההחלטות שלה, ואף על פי שטראמפ עצמו לא יוכל לקבל תשלומים ישירים, גופים הקשורים אליו אינם מנועים מלהגיש תביעות נוספות.

השחיתות מגיעה לשיאים חדשים

הסיפור הזה מצטבר להסלמה של שחיתות בלתי נסבלת. ראשית, עצם הגשת התביעה בסכום של 10 מיליארד דולר נגד רשות המסים בגין הדלפת החזרי המס שלו הייתה מעשה בלתי נתפס. ההדלפה בוצעה על ידי קבלן חיצוני, ולא על ידי עובדי ה-IRS, ולמרות זאת טראמפ דרש פיצוי עצום. הקבלן, צ'ארלס ליטלג'ון, נתפס ונידון לחמש שנות מאסר.

שנית, ניגוד העניינים הברור: בעוד ה-IRS נלחם בתביעות אחרות שנבעו מהדלפותיו של ליטלג'ון בטענה שאינו אחראי למעשיו של קבלן, הרי שבתיק זה, מזכיר האוצר של טראמפ, סקוט בסנט, אמור היה להילחם על מנת שלא להעביר כספים לידיו של הבוס שלו – מצב שהיה מגוחך מלכתחילה.

מה עומד מאחורי ההסכם?

על פי הדיווחים, ההסכם יכלול הקמת קרן של 1.7 מיליארד דולר שתפצה בעלי ברית פוליטיים של טראמפ שטענו כי נפגעו בתקופת ממשל ביידן. הוועדה שתנהל את הקרן תהיה כפופה לטראמפ באופן מוחלט, ותוכל לפטר חברים בה ללא צורך בהצדקה. בנוסף, הוועדה לא תהיה מחויבת לחשוף את תהליך קבלת ההחלטות שלה, מה שפותח פתח לשימוש לא שקוף בכספי הציבור.

למרות שההסכם טרם נחתם סופית, החששות מפני ניצול לרעה של כספי המדינה והעדר השקיפות מעוררים ביקורת נוקבת בקרב פרשנים ופוליטיקאים. ההסכם עשוי להפוך את טראמפ לאחד הנשיאים השנויים במחלוקת ביותר בהיסטוריה האמריקנית, הן בשל היקף השחיתות והן בשל הניסיון הברור לנצל את מעמדו לצבירת כוח וכסף.