יום הניצחון ברוסיה: בין מורשת עבר למציאות ביטחונית קשה

מצעד הניצחון ברוסיה הופך לדיגיטלי: חששות לביטחון מובילים לשינוי היסטורי

במהלך הימים האחרונים, יום הניצחון על גרמניה הנאצית (9 במאי) הפך לסמל נוסף של המתח הביטחוני והפוליטי שמאפיין את רוסיה ב-2024. הקרמלין הודיע כי המצעד המסורתי בכיכר האדומה יתקיים בפורמט מקוון בלבד, לראשונה בהיסטוריה בת 79 השנים שלו. ההחלטה התקבלה בעקבות חששות כבדים מפני איומים מצד אוקראינה, כולל חשש מפני תקיפות מל"טים ומזימות התנקשות.

צעדים חסרי תקדים בעקבות חששות ביטחוניים

השינויים בהכנות ליום הניצחון לא הסתכמו רק בהעברת המצעד לרשת. הצבא הרוסי הסיר ציוד צבאי מהתצוגה המסורתית, וחיבור האינטרנט הנייד במוסקבה הופסק באופן חלקי בימים שקדמו לאירוע. בעיר סנקט פטרבורג, מספר הצופים בתהלוכות ירד מאלפי אנשים למאות בודדות, ובקלינינגרד בוטל המצעד לחלוטין. התקשורת הרוסית אף דיווחה על חששות מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שזוהה כשהוא מסתתר בבונקרים מוגנים בשל חששות מפני תקיפות.

בנוסף, משרד החוץ הרוסי הוציא אזהרה חריגה למדינות זרות, וקרא להן לפנות את הדיפלומטים מקייב לפני ה-9 במאי. האיום היה ברור: רוסיה תנקוט בצעדים קיצוניים אם אוקראינה תנסה להפריע לחגיגות באמצעות מל"טים. אולם, התגובה האוקראינית הדהימה רבים: נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פרסם צו רשמי שבו איפשר באופן סמלי את קיום המצעד בכיכר האדומה, תוך ציון קואורדינטות גיאוגרפיות מדויקות של האזור כשהוא מחוץ לתוכניות ההפצצה האוקראיניות.

תהלוכות סמליות בוושינגטון ובאירופה: ניצול מורשת מלחמת העולם השנייה למטרות פוליטיות

במקביל למתרחש ברוסיה, ב-3 במאי התקיימה בוושינגטון תהלוכה יוצאת דופן: מאות אנשים צעדו תחת אנדרטאות הבירה האמריקאית כשהם נושאים תמונות של חיילי הצבא האדום. ילדים הניפו דגלי ברית המועצות, ותזמורת חיה ניגנה שירי מלחמה ליד אנדרטת מלחמת העולם השנייה. השתתפות השגרירות הרוסית בארגון האירוע הייתה ברורה, והמשטרה המקומית אף סיפקה לו ליווי. התקשורת הרוסית הממלכתית הגדירה את האירוע כהוכחה לכך ש"עם שובו של דונלד טראמפ, גם האמת ההיסטורית חזרה לאמריקה".

תהלוכות דומות התקיימו גם בפריז, אמסטרדם ובבוסאן. אולם, בגרמניה ננקטו צעדים הפוכים: הרשויות הודיעו כי דגלי ברית המועצות, סמלים רוסיים ושירי מלחמה ייאסרו ליד אנדרטאות המלחמה הסובייטיות במהלך הימים של 8-9 במאי. ההחלטה התקבלה בעקבות חששות מפני הסלמה פוליטית והפגנות אלימות.

מורשת מלחמת העולם השנייה: בין סמליות פוליטית לביטחון לאומי

יום הניצחון ברוסיה אינו רק אירוע לאומי, אלא מכשיר לגיטימציה מרכזי עבור הקרמלין. מאז עלייתו של פוטין לשלטון, התרבות הציבורית הרוסית הוצפה בסיפורי "המלחמה הפטריוטית הגדולה", תוך ניצול הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת העולם השנייה כדי לחזק את שלטונו. אולם, השנה, המציאות הביטחונית הקשה הפכה את החגיגה למאבק הישרדותי.

השינויים החדים בהכנות ליום הניצחון מעלים שאלות עמוקות: האם אימפריות קורסות מהר יותר ממערכות הרגשות שהן יוצרות? למרות התפרקות ברית המועצות לפני למעלה מ-30 שנה, הארכיטקטורה שנבנתה סביב ניצחון, הקרבה ותלונות היסטוריות שרדה והפכה לשפה פוליטית בינלאומית. מה שהחל כסיפור סובייטי על שחרור הפך לשפה פוליטית טרנסלאומית, שבאמצעותה ממשלות, פעילים, יוצאי לאום ותנועות אידיאולוגיות מתחרות על לגיטימציה, קורבניות והשתייכות.

"האם אימפריות קורסות מהר יותר ממערכות הרגשות שהן יוצרות?"

השלכות גלובליות: ניצול מורשת העבר במאבקים פוליטיים עכשוויים

במהלך השנים, צוות Coda עקב אחר האופן שבו זיכרון מלחמת העולם השנייה הפך למרכזי במנגנון הלגיטימציה והדיכוי של פוטין. אולם, השנה, המציאות הכפויה של חששות ביטחוניים הפכה את החגיגה למאבק הישרדותי. בעוד רוסיה מנסה לשמר את הסמליות של יום הניצחון, העולם המערבי והאוקראיני מנסים לנצל את המורשת ההיסטורית למטרות פוליטיות מנוגדות.

הפער בין הרטוריקה הפטריוטית לבין המציאות הביטחונית המחמירה מעיד על שבר עמוק במערכת הערכים שסביבה נבנתה מורשת מלחמת העולם השנייה. האם יום הניצחון יישאר סמל של אחדות לאומית, או שיהפוך לזיכרון כואב של פחד וחוסר ודאות?