מהירויות מסוכנות: עתידו הלא ברור של מסלול המרוצים בנאשוויל

נאשוויל, המכונה 'עיר המוזיקה', עוברת שינוי דרמטי בעשורים האחרונים. מאז שנת 1999, אוכלוסיית העיר גדלה ב-25%, ובשנת 2023 לבדה עברו אליה בממוצע 66 בני אדם מדי יום. במקביל, זינקה התיירות והפכה אזורים היסטוריים כמו רחוב ברודוויי למוקד של מסיבות רווקות בנושא מוזיקת קאנטרי ומזון מהיר. השינויים הללו הפכו חלקים מנאשוויל מ'עיר מוזיקת הקאנטרי' ל'נאשוויגאס' – עיר תוססת אך שנויה במחלוקת.

עבור יריד הנאשוויל ומסלול המרוצים ההיסטורי שלו, הצמיחה המהירה יצרה מציאות מורכבת: שטחי קרקע הפכו לנכס יקר, ושכנים חדשים הביאו עימם בעיות חדשות. בשנת 2020, הושלמה בנייתו של אצטדיון ג'אודיס פארק עבור קבוצת הכדורגל נאשוויל סוקר קלאב, אשר עלות בנייתו עברה את 300 מיליון דולר. איש העסקים המקומי ג'ון ר. אינגרם, שהוביל את הפרויקט, הבטיח להיות שותף טוב ליריד ולמסלול המרוצים. במהלך ישיבת מועצה אמר אינגרם:

אנו תומכים במרוצים, בשוק הפשפשים ובשאר השימושים ביריד, ונחפש להיות שכנים טובים וחברים.

אולם, לא כל השכנים החדשים התלהבו מהנוכחות המתמשכת של המסלול. המסלול היה שם קודם – הרבה לפני. מאז שנת 1904, כאשר אוכלוסיית נאשוויל מנתה כ-80 אלף תושבים בלבד, שטח היריד בן 117 האקרים אירח את מרוצי המכוניות הראשונים שלו, חמש שנים לפני פתיחת אינדיאנפוליס. בין המתחרים הראשונים היה בארני אולדפילד, שהתחרה ב'מרוצי מכוניות ללא סוסים'. בשנת 1958 הושלמה בנייתו של מסלול אספלט מעגלי באורך חצי מייל, אשר הפך למוקד מרכזי למרוצי NASCAR במשך עשרות שנים.

במהלך השנים אירח המסלול כישרונות עולים כמו דרל וולטיריפ וסטרלינג מרלין, ואף זכה לביקורים של כוכבי NASCAR עד שנת 1984. למרות זאת, המסלול נותר חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המקומית. אגדות כמו מרטי רובינס התחרו בו באופן קבוע, ואף צילמו בו את סרטו 'גיהנום על גלגלים' בשנת 1967. כיום, המסלול ממשיך לפעול, אך עתידו לוט בערפל אל מול הלחצים הכלכליים והפיתוח העירוני.