הזדקנות המוח אינה גזירת גורל בלתי נמנעת. כך עולה ממחקר חדש ופורץ דרך מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), שזיהה לראשונה את הגורם המרכזי לירידה הקוגניטיבית – וחשף דרך להפוך אותה.

צוות חוקרים ממכון באקר לחקר ההזדקנות ב-UCSF בחן את פעילות ההיפוקמפוס, האזור במוח האחראי על למידה וזיכרון. בניסוי השוואתי בין עכברים צעירים ומבוגרים, התגלה כי במוחותיהם של העכברים המבוגרים הצטברו כמויות גבוהות במיוחד של החלבון FTL1.

כדי לאשש את הקשר הסיבתי, החוקרים הגבירו את רמות החלבון בעכברים צעירים. תוך זמן קצר, המוח שלהם החל להראות סימני הזדקנות: הנוירונים הפסיקו להתפצל לרשתות מורכבות והפכו לקצרים וחסרי יכולת תקשורת יעילה, בדומה למוח מזדקן.

השלב הבא היה המכריע: כאשר הורידו את רמות החלבון בעכברים מבוגרים, התרחשה הפתעה מדעית. לא רק שההזדקנות המוחית נעצרה – היא אף התהפכה. הקשרים העצביים שנפגעו בהיפוקמפוס התחדשו, והנזק שנגרם החל להירפא. התוצאה? העכברים המבוגרים הציגו שיפור משמעותי בביצועי הזיכרון.

״זו הפיכה ממשית של הנזקים, ולא רק עיכוב או מניעה של התסמינים״, אמר ד״ר סául וילדה, החוקר הראשי במחקר. ״אנו עדים לתופעה שיכולה לשנות את כל מה שחשבנו על הזדקנות המוח.״

המחקר חשף גם את המנגנון שבאמצעותו החלבון FTL1 פוגע בתפקוד המוחי. רמות גבוהות שלו פועלות כמו בלם מטבולי, מאטות את ייצור האנרגיה בתאי המוח. כשהתאים מאבדים את היכולת לייצר אנרגיה, הקשרים בין הסינפסות נחלשים ונעלמים בהדרגה.

למרות שהטיפול בבני אדם עוד רחוק מהיותו זמין, המחקר מעניק תקווה חדשה: ההזדקנות המוחית אינה תהליך בלתי הפיך. היא הפיכה, וניתן לנהל אותה.

״אנו רואים יותר ויותר הזדמנויות להקל על ההשלכות הקשות של ההזדקנות״, אמר וילדה. ״זו תקופה מלאת תקווה לחקר הביולוגיה של ההזדקנות.״

מקור: Fast Company