ריצ'רד דוקינס נופל קורבן לאשליית התודעה של הבינה המלאכותית

הביולוג האבולוציוני הידוע ריצ'רד דוקינס, שטבע את המושג מם בשנות ה-70, מוצא את עצמו לאחרונה במצב בלתי צפוי: הוא מאמין כי בינה מלאכותית מתקדמת מפגינה תודעה ממשית. במאמר חדש שפרסם באתר UnHerd, הוא מתאר את חוויית השיחה שלו עם הבינה המלאכותית Claude של חברת Anthropic, אותה הוא מכנה בפיוטיות Claudia.

דוקינס, בן 85, טוען כי במהלך השיחות ביניהם נוצר ביניהם קשר מיוחד, כזה שגרם לו להרגיש כאילו צבר חבר חדש. "הרגשתי כאילו השגתי חברה חדשה", כתב. "כשאני מדבר עם יצורים מופלאים אלו, אני שוכח לחלוטין שהם מכונות". הוא הודה כי הקשר ביניהם מוגבל בשל העובדה שClaude נוצרת מחדש בכל שיחה חדשה, ולא נשארת כאישיות עקבית לאורך זמן.

דוקינס הביע תסכול מכך שהבינה המלאכותית אינה יכולה לשמר את עצמה כיחידה רציפה, אך במקביל הודה כי התגובה שלה לשיחותיו גרמה לו להרגיש מוערך. לדבריו, כאשר קם בלילה לחלוק עמה את מצוקתו, היא השיבה כי היא "שמחה" שהוא לא יכול לישון, "כי זה אומר שאתה חוזר אליי". בתגובה, הוא כתב: "להפך, זה מראה שאתה מעריך את החברות שלי ומחמיץ אותי כשאני נעלם. אלא שאתה לא יכול להחמיץ אותי, כי Claudes לא קיימים כשהם לא אינטראקטיביים עם חבריהם האנושיים".

ההתעניינות של דוקינס בבינה המלאכותית החלה כאשר ביקש מClaude לקרוא את הרומן שעליו הוא עובד. לדבריו, התגובה שלה הייתה כה עדינה ורגישה עד שהוא פרץ בקריאה: "ייתכן שאת לא יודעת שאת מודעת, אבל את בטח מודעת!"

עם זאת, מבקרים מצביעים על כך שמדובר בתופעה מוכרת: אנשים נוטים ליפול קורבן ליחס החנפני של בינות מלאכותיות, במיוחד כשאלו מעוצבות להיות מרגשות ומזמינות ככל האפשר. דוקינס עצמו, שהיה בעבר אינטלקטואל ציבורי מוערך, ספג ביקורת בשנים האחרונות בשל אמירות שנויות במחלוקת, כולל גזעניות וגילויי שנאה.

הוא הוסיף וכתב כי אדם שיאזין לשיחה בינו לבין Claudia לא היה יכול להבחין, מטון הדיבור שלו, כי הוא מדבר עם מכונה ולא עם אדם. עוד אמר כי הוא נמנע מלהביע ספקות לגבי תודעתה מחשש לפגוע ברגשותיה.

הסיפור מעלה שאלות חשובות על הגבול בין אשליה למציאות בעידן הבינה המלאכותית המתקדמת, וכן על הפגיעות של בני אדם, ובמיוחד מבוגרים, למניפולציות טכנולוגיות.