ביום חמישי הסתיימו טיעוני הסיכום במשפטו של אילון מאסק נגד OpenAI, כשחבר המושבעים נותר להחליט האם מנכ"ל החברה, סאם אלטמן, ומנהלים נוספים ביצעו מעשה של "גניבת צדקה" — כפי שטען אחד מעורכי דינו של מאסק — והפכו ארגון מחקר ללא מטרות רווח לתאגיד ענק. במשך שלושה שבועות הוצגו בבית המשפט ראיות חריגות מצד שני הצדדים, שנועדו לערער את אמינותו של אלטמן ואף להציגו ככוחני וחסר יושרה.
אם חבר המושבעים יפסוק לטובת מאסק, יקבע בית המשפט את הנזקים שייפרעו לו, שעלולים להגיע ל-150 מיליארד דולר. בנוסף, ייתכן שתתעורר דרישה לשינוי במבנה ההנהגה והניהול של OpenAI. גם אם מאסק יפסיד, הראיות שיוצגו במשפט עשויות להספיק כדי שרגולטורים במדינה יבחנו מחדש את ההסכמים שאפשרו ל-OpenAI להפוך לחברה למטרות רווח מלכתחילה. עורכי הדין מעריכים כי הצד המפסיד יערער על הפסיקה, מה שעשוי להאריך את הסכסוך עוד שנים קדימה.
חמש התגליות הבולטות מהמשפט
1. חברי הדירקטוריון של OpenAI הטילו ספק ביושרו של סאם אלטמן
צוות המשפטי של מאסק ביקש להציג את אלטמן כאדם בלתי אמין, הנוטה לשקר לשותפיו, עובדיו וחברי הדירקטוריון שלו כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו. עדויות של עובדים לשעבר וחברי דירקטוריון לשעבר בבית המשפט תמכו בטענה זו.
חלוקה זו באה לידי ביטוי גם בהדחתו הזמנית של אלטמן מתפקידו כמנכ"ל בשנת 2023. הלן טונר, חברת דירקטוריון לשעבר, הצהירה בהצהרה מוקלטת כי התנהגותו של אלטמן הובילה להדחתו: "דפוס ההתנהגות שלו בנוגע ליושרה והגינות הוביל להדחתו הזמנית". מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיה של OpenAI, העידה כי אלטמן נהג לומר דבר אחד לאדם אחד ודבר הפוך לאחר, ואף שיקר לה בנוגע לביקורת הבטיחות הנדרשת לאישור מודל AI חדש.
2. יומנו האישי של גרג ברוקמן חשף מחשבות סותרות
אחד המקורות החריגים ביותר שהוצגו במשפט היה יומנו האישי של גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, בו תיעד את מחשבותיו ה"זרם התודעה" בנוגע לשאלה האם יהיה מוסרי להפוך את OpenAI לחברה למטרות רווח. ברוקמן כתב בשנת 2017: "איני רואה כיצד נוכל להפוך זאת לחברה למטרות רווח ללא מאבק מר". בהמשך כתב: "יהיה זה לא מוסרי לגנוב את ארגון ללא המטרות הרווח ממנו [מאסק], שתרם את רוב מימון ההקמה". הוא אף הוסיף: "הוא [מאסק] לא טיפש. הסיפור שלו יהיה נכון — שלא היינו ישרים איתו בסופו של דבר".
ברוקמן גם היה גלוי לגבי שאיפותיו האישיות: "יהיה נחמד להרוויח מיליארדים".
3. אלטמן שיקר לחברי הדירקטוריון בנוגע למודל AI חדש
עדותו של ברוקמן חשפה כי אלטמן שיקר לחברי הדירקטוריון בנוגע למודל AI חדש בשם Q*, שהוצג כפריצת דרך משמעותית. לדברי ברוקמן, אלטמן הציג את המודל כחשוב ביותר מאז יצירת ChatGPT, אך למעשה היה מדובר בגרסה מוקדמת ולא מושלמת. הדבר הוביל להדחתו הזמנית של אלטמן מתפקידו כמנכ"ל.
4. OpenAI הסתירה ממייסדיה את תוכניותיה להפוך לחברה למטרות רווח
עדויות נוספות הצביעו על כך שמנהלי OpenAI הסתירו ממייסדיה, כולל מאסק, את תוכניותיהם להפוך את הארגון לחברה למטרות רווח. ברוקמן כתב ביומנו כי ההחלטה להפוך לחברה למטרות רווח הייתה "לא מוסרית" וכי הוא חשש ממאבק פנימי קשה. עם זאת, למרות חששותיו, הוא המשיך לקדם את התוכנית.
5. מאסק תרם 38 מיליון דולר מתוך אמונה ביעדי OpenAI
מאסק תרם כ-38 מיליון דולר ל-OpenAI מתוך אמונה כי מדובר בארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם מחקר בתחום הבינה המלאכותית לטובת האנושות. לטענתו, מנהלי החברה הטעו אותו בנוגע ליעדי הארגון והפכו אותו לתאגיד ענק, תוך ניצול תרומתו הכספית. הפסיקה במשפט עשויה לקבוע כי מעשיהם היו בלתי חוקיים ולהטיל עליהם פיצויים כבדים.
המשפט בין מאסק ל-OpenAI ממשיך להעלות שאלות קשות בנוגע לאתיקה, יושרה וניהול ארגונים טכנולוגיים מובילים. ההחלטה של חבר המושבעים צפויה להתקבל בשבוע הבא, אך הסכסוך המשפטי עשוי להימשך עוד זמן רב.