ממשל ארה"ב ממהר לאמץ בינה מלאכותית: שלושה לקחים חשובים ממדיניות העבר

ממשל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, וקבינט השרים שלו מציגים את הבינה המלאכותית כמהפכה שתשנה את המדינה לטובה, תוך הבטחות להגברת עושר, יעילות ובטיחות לאומית. המסר הזה מזכיר מאוד את זה ששימש בעבר, כאשר ממשלים קודמים אימצו טכנולוגיות חדשות כמו מחשוב ענן. אך כפי שמדווחים מראים, הטמעת טכנולוגיות חדשות בממשל הפדרלי לא תמיד עברה בצורה חלקה.

כעיתונאי בתחום סייבר ב-ProPublica, עסקתי בשנים האחרונות באופן שבו הממשל הפדרלי וחברות IT כמו מיקרוסופט מנהלות מעברי טכנולוגיה גדולים. כיום, אחת הטכנולוגיות המרכזיות היא הבינה המלאכותית, שכבר השפיעה על משתמשים פרטיים, תאגידים ומשרדי ממשל. הממשל טוען כי אימוץ מהיר של AI יביא לתוצאות חיוביות, אך ההיסטוריה מלמדת כי מהירות לא תמיד מובילה להצלחה.

במהלך שני העשורים האחרונים, בחנתי כיצד הממשל הפדרלי התמודד עם מעברי טכנולוגיה שונים, לעיתים בהצלחה ולעיתים תוך טעויות יקרות. הדיווחים שלי מציעים שלושה לקחים חשובים שעל מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון בעת אימוץ הבינה המלאכותית בממשל.

לקח ראשון: אין ארוחות חינם

בשנת 2020, סדרת מתקפות סייבר שמקורן ברוסיה, סין ואיראן הכתה בגופי ממשל אמריקאים. ממשל ביידן פנה לחברות הטכנולוגיה הגדולות בבקשה לחזק את ההגנה הדיגיטלית של המדינה. בתגובה, מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, התחייב להקצות 150 מיליון דולר בשירותים טכניים כדי לסייע בשדרוג אבטחת הסייבר של הממשל. בנוסף, הוצעה לממשל "שדרוג אבטחה חינמי" ללקוחות הממשלתיים.

כעת, ממשל טראמפ הודיע על הסכמים חדשים עם חברות טכנולוגיה שמטרתם לאפשר למשרדי הממשל לרכוש כלים של בינה מלאכותית במחירים מוזלים. לדוגמה, שימוש ב-ChatGPT של OpenAI יעלה 1 דולר, Gemini של גוגל יעלה 47 סנט, ו-Grok של xAI יעלה 42 סנט. הממשל מקווה כי מחירים נמוכים אלו יאפשרו למשרדי הממשל לרכוש יכולות AI חזקות ולשפר את היעילות התפעולית.

אך מה שנראה כהצעה אטרקטיבית מסתיר לעיתים תוכניות עסקיות מורכבות יותר. בחקירה שערכתי לגבי ההתחייבות של מיקרוסופט התגלה כי מטרתה האמיתית הייתה לנעול את הלקוחות הממשלתיים למוצריה. לאחר התקנת השדרוגים, המעבר לספקים אחרים היה הופך למורכב ויקר, מה שאילץ את הלקוחות להמשיך ולשלם עבור מנויים יקרים יותר. לדברי סוכן מכירות לשעבר במיקרוסופט, "התוכנית הצליחה מעבר לכל דמיון".

בתגובה לשאלות על ההתחייבות, נמסר ממיקרוסופט כי "המטרה היחידה בתקופה זו הייתה לתמוך בבקשת הממשל הדחופה לחזק את עמדת האבטחה של סוכנויות פדרליות שהיו תחת מתקפות מתוחכמות של גורמים מדינתיים".

גורמים בממשל שוקלים כיום לרכוש כלים של בינה מלאכותית במחירים מוזלים חייבים לקחת בחשבון כיצד העלויות עלולות לגדול בעתיד. עליהם להבין כי הצעות "חינמיות" עשויות להסתיר עלויות נסתרות בעתיד.

לקח שני: תלות בספקים פרטיים עלולה להגביל את החדשנות הממשלתית

במהלך המעבר למחשוב ענן בתחילת שנות ה-2010, הממשל הפדרלי הסתמך במידה רבה על ספקים פרטיים כמו אמזון ומיקרוסופט. למרות היתרונות הברורים של הטכנולוגיה, התלות הגוברת בספקים אלו יצרה בעיות חדשות. אחת החשובות שבהן הייתה היעדר גמישות: כאשר הממשל ניסה לעבור לספקים אחרים, הוא נתקל בקשיים טכניים וחוזיים שמנעו ממנו לעשות זאת בקלות.

כיום, כאשר הממשל שוקל לאמץ כלים של בינה מלאכותית מספקים פרטיים, עליו לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בתלות מוגברת בספקים אלו. היעדר גמישות עלול להגביל את יכולתו של הממשל לחדש ולקדם פתרונות עצמאיים בעתיד.

לקח שלישי: מהירות לא תמיד מובילה ליעילות

במהלך המעבר למחשוב ענן, הממשל ניסה לאמץ את הטכנולוגיה במהירות כדי להשיג יתרון תחרותי. אך מהירות זו הובילה לעיתים קרובות לבעיות אבטחה ולתקלות טכניות שגרמו לעיכובים ולעלויות נוספות. לדוגמה, מספר סוכנויות ממשלתיות התקשו להטמיע את המעבר לענן בשל חוסר תיאום בין הגופים השונים.

כיום, כאשר הממשל מקדם את אימוץ הבינה המלאכותית במהירות, עליו לזכור כי מהירות לא תמיד מובילה ליעילות. חשוב להקפיד על תכנון קפדני, בדיקות אבטחה מקיפות והדרכה נאותה לצוותים הממשלתיים כדי להבטיח שהטכנולוגיה תיושם בצורה בטוחה ויעילה.

בסופו של דבר, אימוץ הבינה המלאכותית בממשל הפדרלי הוא צעד חשוב שיכול לשפר את היעילות והבטיחות של המדינה. אך כדי למנוע טעויות מהעבר, על מקבלי ההחלטות ללמוד מהלקחים שהופקו במהלך מעברי טכנולוגיה קודמים. רק כך ניתן להבטיח שהשימוש בבינה מלאכותית יהיה מוצלח ויעיל לטווח הארוך.