אגם קאיוגה נכנס ל'אזור הדמדומים' בעקבות פריחת אצות רעילות

בית חלומותיהם הפך לסיוט ירוק

בשנת 2009 רכשו ג'ודי פרייס וגריפית' ג'ונס בית קטן לחופי אגם קאיוגה בניו יורק, בתקווה לבלות בו את שנותיהם האחרונות. במשך חמש שנים נהנו מהנוף ומהמים הצלולים, עד שבשנת 2017 הבחינו בשינוי דרמטי: פסים ירקרקים החלו להתפשט לאורך החוף הסמוך לביתם. "אנחנו מבין המשפחות המזל fortunate שיכולות לראות את המים מתוך דלת הבית", סיפרה ג'ודי, מורה במקצועה, בעוד בעלה הוא דייג נלהב. "אבל פתאום הכל השתנה".

הזוג חשש מהאצות המסוכנות לאחר ששמע על מקרים בהם הן גרמו למחלות. הם פנו למומחה מקומי למים, שבדק דגימה מהאצות וזיהה: זו הייתה פריחת אצות רעילה – תופעה שהופכת נפוצה יותר ויותר באגם. מאז אותו יום, הם נמנעים מלהשתמש במי הברז לשטיפה או מקלחת, ומסתפקים בכלים חד-פעמיים.

אגם קאיוגה: אחד המזוהמים במדינת ניו יורק

מאז שנת 2013, כאשר דווח לראשונה על פריחות אצות רעילות באגם קאיוגה, התופעה רק החריפה. לפי נתוני מחלקת ההגנה הסביבתית של מדינת ניו יורק (DEC), האגם מדורג בין האגמים עם מספר הדיווחים הגבוה ביותר על פריחות כאלה במדינה. הסיבה העיקרית היא זיהום מתמיד ממי נגר חקלאי עשיר בחנקן וזרחן, המשמשים מזון לאצות. בנוסף, מערכות ספיגה ודשני גינה תורמים אף הם לזיהום.

פרופ' גרג בוייר, מומחה לאיכות מים מאוניברסיטת SUNY, מציין כי למרות שהגורמים המדויקים לפריחות אינם מובנים במלואם, ידוע כי מים חמים הם תנאי הכרחי להתפתחותן. ואכן, אגם קאיוגה מתחמם בהדרגה בשל שינויי האקלים, מה שמאיץ את התופעה.

השלכות בריאותיות וסביבתיות

פריחות האצות אינן רק מטרד אסתטי – הן מהוות סכנה ממשית:

• סכנת בריאות: מגע עם מים מזוהמים עלול לגרום לפריחות עור, בעיות נשימה ואף נזק לכבד ולמערכת העצבים.
• פגיעה בסביבה: האצות צורכות חמצן מהמים, מה שמוביל למותם של דגים וחיות בר אחרות.
• השפעה כלכלית: תיירות ופעילויות פנאי על האגם נפגעות, ודייגים מתקשים להשיג פרנסה.

"אנחנו חיים באזור הדמדומים של האגם. הכל נראה נורמלי מבחוץ, אבל מתחת לפני השטח הכל משתנה ללא הכר". — ג'ודי פרייס

מה עושים כדי להתמודד עם הבעיה?

המדינה פועלת להגברת המודעות באמצעות מערכת דיווח מקוונת ומעקב אחר פריחות, אך הפתרון האמיתי דורש שינוי עמוק יותר:

• צמצום זיהום חקלאי: הגבלת שימוש בדשנים כימיים והקמת אזוריות חיץ בין שדות לאגם.
• שיפור תשתיות: החלפת מערכות ספיגה ישנות וטיפול במי נגר עירוניים.
• מחקר ופיתוח: השקעה במדע כדי להבין טוב יותר את המנגנונים המובילים לפריחות.

בינתיים, ג'ודי וגריפית' ממשיכים להתמודד עם המציאות החדשה. "אנחנו עדיין אוהבים את המקום", אומרת ג'ודי, "אבל אנחנו יודעים שצריך לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי".