אומנות המחאה חוזרת: יצירות יד שנייה הופכות לכלי פוליטי חזק

בשנת 2017, קתרין פול יצרה מאות כובעי 'פאסי האט' ורודים. היא סרגה ללא הפסקה, כשבכל זאת חשבה על המשמעות העמוקה יותר של המעשה: "הרגשתי שהמלאכה יכולה להיות חלק מהבעת הזדהות ואמונה פוליטית", סיפרה פול, אמנית, סופרת וטריקאית מושבעת. אך עד מהרה הפכו הכובעים לסמל של פמיניזם ממוקד בקבוצה מסוימת – נשים לבנות ממעמד הביניים בארצות הברית – ונחשבו לאייקון של מחאה לא יעילה ואף מביכה. כיום, עם עלייתו מחדש של טראמפ לשלטון, אומנות המחאה באמצעות יצירה ידנית חוזרת למרכז הבמה.

בממשל החדש, שבו נרצחו עשרות אזרחים ונחטפו ילדים על ידי סוכני ההגירה, אומנים כמו פול מוצאים דרכים חדשות להביע מחאה. פול, למשל, סורגת כעת כובעי 'המיסו את ICE' בצבע אדום, לפי דוגמה שרכשה מחנות הצמר מיניאפוליס 'Needle Skein'. חברים ומכרים מבקשים ממנה את הכובעים בדיוק כפי שקרה לפני עשור.

לפני שהחלה לחקור את הנושא, חשבה הכותבת כי ההתעוררות המחודשת של אומנות המחאה היא סימן לחזרה אל ה'קרינג' – התרככות כלפי פעולות פוליטיות שנחשבו בעבר לא מגניבות ולא נעימות (ולא במקרה, נשיות). אך לאחר שיחות עם אמנים ומלומדים, הבינה כי ההסבר מורכב יותר: "החדשות כל כך נוראיות כל הזמן, שלא ניתן למצוא שלווה", אמרה גילה משעל, בעלת חנות 'Needle Skein'. "אז מה עושים? מחפשים אנשים ועושים איתם דברים. ומאחר שאנחנו יוצרי מלאכה, זה מה שאנחנו עושים".

כאשר אלפי סוכני ICE פשטו על מיניאפוליס בתחילת השנה, צוות החנות חש כי הם חייבים לפעול. פול נירי, עובד בחנות, הציע ליצור דוגמת סריגה בהשראת כובעים נורווגיים נגד הנאצים בשם 'nisselue'. הנרי פרסם את הדוגמה באתר 'Ravelry' בינואר, תוך שהוא גובה 5 דולר להורדה, כשכל ההכנסות מועברות לארגוני סיוע למהגרים. צוות החנות ציפה לגייס כמה אלפי דולרים, אך הדוגמה הפכה במהירות לאחת הפופולריות באתר, ונשארה שם מאז. אנשים מ-44 מדינות רכשו אותה, וגייסו למעלה מ-720 אלף דולר לארגונים אלו, אמרה משעל.

בינתיים, באירוע 'QuiltCon' השנתי – הגדול בעולם בתחום הטלאים המודרניים – משכו טלאים נגד ICE את תשומת הלב. על אחד מהם נכתב: "הממשלה שלנו חטפה מאות אנשים על בסיס גזע בזמן שיצרתי את זה". טלאים אלה זוכים גם לפרסום ברדיט, שם משתמש שיתף לאחרונה טלאי שכלל את הכיתוב: "אני רק רציתי לעשות משהו יפה בזמן שהממשלה ממשיכה להרוס".